קשת נ' עיריית חיפה

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1.ביום 26.06.16 הגיש התובע נגד הנתבעת תביעה כספית על סך 7,351 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו לאחר שרכבו צנח לבור בכביש ברח' חרמש 20 באיזור הצ'ק פוסט בחיפה, ביום 27.02.16 בשעה 21:00. התובע צירף לתביעה אישור הפסדים על סך 4,668 ₪. בנוסף, טען התובע לירידת ערך בסך של 1,183 ₪, הוצאות משפט בסך של 500 ₪ ועוגמת נפש בסך של 1,000 ₪. עוד צירף התובע לתביעה תמונות של המקום בו התרחשה התאונה אשר צולמו בשעות היום, יום לאחר האירוע והעלו כי הבור תוקן. כמו כן, צורפה חוו"ד שמאי, בה נכתב כי נגרמה לרכב ירידת ערך בסך של 1,183 ₪.

2.כתב התביעה נשלח לנתבעת למען כפי שצויין בכתב התביעה (רח' חורי 1 חיפה) ביחד עם הזמנה לדיון הוכחות ביום 01.12.16. כפי שעולה מאישור מסירה הסרוק בתיק, מסמכים אלה התקבלו אצל גב' אילנה בן ליש, מנהלת אגף הרווחה בעיריית חיפה ביום 30.08.16. חרף האמור לעיל, הנתבעת לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון.

3.בדיון מיום 01.12.16, אליו התייצב רק התובע, קיבל התובע את הערת ביהמ"ש לפיה רכיבי התביעה המוכחים הם רק אלו שמפורטים באישור ההפסדים. בהתאם, ניתן פסק דין המחייב את הנתבעת לשלם לתובע 4,668 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, והוצאות משפט בסך של 500 ₪.

4.ביום 19.12.16 הוגשה הבקשה שלפניי לביטול פסק הדין. הבקשה נתמכת בתצהיר של עו"ד דנה שוטלנד-סייג, העובדת במשרד לויתן-שרון ושות' בע"מ, ועוסקת בניהול תביעות וסיכונים עבור הנתבעת. בתצהיר נטען כי כתב ההגנה לא הוגש רק בשל טעות אנוש שנעשתה בתום לב. עוד נכתב כי לנתבעת טענות הגנה טובות לגופו של עניין. בגוף הבקשה, נטען כי כתב התביעה הומצא בטעות למשרדי העירייה ברח' חורי 1, שם נמצאת מחלקת הרווחה ולא לרח' חסן שוקרי. עוד נטען בבקשה כי רק בשל טעות אדמיניסטרטיבית, כתב התביעה וההזמנה לדיון לא הגיעו למחלקה הרלוונטית, היא מחלקת ביטוח, ולכן התביעה לא טופלה. רק עם קבלת פסק הדין, נודע למחלקת ביטוח כי הוגשה התביעה והתקיים דיון. בשלב זה פעלה הנתבעת לקבלת חומר התביעה ממזכירות ביהמ"ש. לגופו של עניין, נטען בבקשה כי כפי שנכתב בס' 6 לכתב התביעה, המקום תוקן יום לאחר האירוע. התובע לא מצא לנכון לפנות לנתבעת טרם הגשת התביעה והאירוע לא מוכר במחלקת ביטוח. התאונה אירעה באשמתו המכרעת של התובע, אשר נהג ברכב בחוסר זהירות, תוך התעלמות מתנאי הכביש, ותוך התעלמות מהנעשה סביבו.

5.ביום 09.01.17 הוגשה תגובת התובע, המתנגד לביטול פסק הדין. התובע טוען כי כתב התביעה נשלח לכתובת החוקית של עיריית חיפה, אשר מעודכנת גם במחשבי ביהמ"ש. פסק הדין נשלח לאותה כתובת ולכן ראוי היה לטפל בתביעה כפי שטופל פסק הדין. ההתייחסות של העירייה לקבלת דואר מביהמ"ש מהווה זילות בימ"ש וזלזול בתובע. הנתבעת לא מתייחסת לראיות ולטענות שהוצגו בתביעה, לרבות בנוגע להיעדר תאורה במקום.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לבטל את פסק הדין בהתאם לשיקול דעתו של ביהמ"ש, מהטעמים שיפורטו להלן.

7. בנסיבות המקרה שלפניי, אין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. לא נסתרה טענת התובע לפיה הכתובת אותה ציין בכתב התביעה היא הכתובת החוקית של הנתבעת. כפי שהנתבעת יכולה הייתה להעביר את פסק הדין למחלקה המתאימה, ולהגיש תוך ימים ספורים בקשה לביטול פסק דין, כך יכולה הייתה העירייה להגיש כתב הגנה ולהתייצב לדיון אליו זומנה למעלה משלושה חודשים לפני מועד הדיון.

8.במסגרת בחינת הבקשה לביטול פסק הדין לפי שיקול דעתו של ביהמ"ש, יש לבחון את סיבת המחדל ואת סיכויי ההגנה.