ת"ק 53818-03-14 ויצמן ואח' נ' לוי ואח'

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לו לטענתו, כפועל יוצא מהפרת התחייבות לשכירת דירה ע"י הנתבעת.

מבוא – עובדות אשר אינן שנויות במחלוקת:

1.התובע שכר דירה ברחוב העוגן 4 בהרצליה, דירה 232 (לעיל ולהלן – "הדירה") וזאת בהסכם שכירות לתקופה של 12 חודשים מיום 17.11.13 עד ליום 16.11.14.

2.התובע ביקש לפנות את הדירה ומשכך חיפש שוכר חלופי על מנת שייכנס בנעליו בהסכם השכירות.

3.לשם מציאת שוכר חלופי, פנה התובע למתווכים וביניהם לצד ג' אשר פרסמה מודעה להשכרת הדירה, אשר אין חולק שבמסגרתה צוין שטח הדירה 80 מ"ר.

4.אין חולק כי בהתאם לנסח רישום הטאבו של הדירה, שטח הדירה הינו 56 מ"ר.

5.אין חולק כי הנתבעת ביקרה בדירה לפחות פעמיים. בפעם הראשונה כחודש קודם לאירועים נשוא התביעה, לאחר הביקור במועד זה הביעה נכונותה לשכור את הדירה ואולם, מסיבות השנויות במחלוקת לא שכרה אותה. בפעם השנייה, הגיעה הנתבעת לדירה טרם האירועים נשוא התביעה – ביום חמישי ה – 27/2/14.

6.אין חולק כי לאחר הביקור השני בדירה, הביעה הנתבעת נכונותה לשכור את הדירה במקום התובע ויתרה מכך, אין חולק כי הנתבעת הודיעה לתובע ברורות כי היא מבקשת שהדירה תפונה עד לתאריך ה – 3/3/14 (יום שני בשבוע שלאחר מכן).

7. אין חולק בין הצדדים כי ביום 28/2/14, התקיימה בין הצדדים שיחת טלפון במסגרתה הודיע התובע לנתבעת כי הוא מצא דירה חלופית, כי הוא מתארגן לשם פינוי הדירה ובכלל זה , התקשר עם חברות השירותים על מנת להודיע על ניתוקו מהשירותים, פנה להובלה והחל באריזת הבית. אין חולק כי במעמד שיחה זו ביקש התובע לדעת כי הנתבעת בטוחה במאה אחוז בשכירת הדירה וזאת על מנת למנוע מצב בו הוא מתקשר בהסכם שכירות, מפנה את הדירה ובסיכומו של דבר תחזור בה הנתבעת מכוונתה לשכור את הדירה. אין חולק כי במענה לפנייתו זו של התובע אישרה לו הנתבעת, בלשונה: "כן אנחנו סוגרים". עוד הובהר הוסכם כי ביום שני בשתיים יפנה התובע את הדירה והנתבעת אף שאלה האם תוכל לתאם הובלה לאותו מועד.

8.הנתבעת אישרה בעדותה כי קודם לשיחה לעיל, היא קיבלה הן טיוטת הסכם שכירות לשם התקשרות עם בעל הבית והן, נסח טאבו שהוצא בשנת 2010.