ת"ק 53718-09-16 קרמר נ' וועד בניין המיוצג ע"י גב' ענבר נגאר

בתאריך 22.9.16 הגישה התובעת כנגד הנתבע שהינו ועד הבניין שבו היא מתגוררת, תביעה כספית להחזר הוצאות בסך של 9,613 ₪ בגין תיקון גג הבנין שלטענתה בוצע על ידה בעקבות הימנעותו מלעשות כן.

הנתבע טרם הגיש כתב הגנה ומבקשת התובעת שהוגשה לאחרונה לבית משפט עולה כי נציגתו הגב' נגאר ככל הנראה פרשה מניהולו והוחלפה במר יהודה אוחיון המתגורר בדירה מס' 25 באותו בנין.

לאחר שעיינתי בנימוקי התביעה ובנספחיה, סברתי כי נכון אעשה אם אעלה מיוזמתי את סוגיית הסמכות העניינית שלדעתי מתעוררת במקרה זה.

סעיף 72(א) לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969 הנושא את הכותרת "סמכות להכריע בסכסוכים" קובע סמכות שיפוט ייחודית של המפקח על רישום המקרקעין במקרים של סכסוך בין בעלי דירות בדבר זכויותיהם או חובותיהם כמפורט בו ובין היתר לפי סעיף 58 לחוק זה הנושא את הכותרת "נשיאת הוצאות", אשר קובע כי:

"(א)בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו

של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחויבים על פי דין או

 המקובלים על פי הנוהג , לפי יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה

של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור השתתפות

אחר. לעניין זה "החזקה תקינה" – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף

כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת

בעלי הדירות...". 

המבחן המקובל בפסיקה בהקשר של קביעת סמכותו העניינית של בית משפט בתחום האזרחי, הוא בדרך כלל מבחן הסעד המבוקש בכתב התביעה: