ת"ק 53711-07-17 יוסף נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

1.לפניי תביעה לקבלת תגמולי ביטוח שהגישה זכיינית להפעלת דוכן של מפעל הפיס שנשדדה.

2.התובעת ובעלה מפעילים דוכן של מפעל הפיס. ביום שני, ה-19.12.2016, נשדדה התובעת בעת שהייתה בדוכן, ונגנבו ממנה 4,000 ש"ח. התובעת מבוטחת על-ידי הנתבעת, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן – הפניקס או הנתבעת). הביטוח כולל כיסוי למקרה של שוד.

3.הפניקס אינה מכחישה את קרות השוד. עם זאת, הפניקס טוענת שהתובעת אינה זכאית לתגמולי הביטוח שכן על-פי תנאי הפוליסה, תנאי לכיסוי הביטוחי הוא ש"יש להפקיד בבנק הכספים מידי יום בכפוף ובהתאם לשעות הפעילות של הזכיין והבנק" (עמ' 2 לפוליסה, מוצג מ/1). לטענת הפניקס, הסתבר שהתובעת לא הפקידה בבנק את הפדיון היומי ביום הקודם ליום שבו ארע השוד, ועל-כן לא עמדה בתנאי הפוליסה. הפניקס מוסיפה כי התובעת נוהגת לצבור מזומנים מספר ימים ואז להפקידם בבנק, בניגוד לתנאי הפוליסה. עוד מוסיפה הפניקס כי מאחר שהסכום שנגנב הוא 4,000 ש"ח וסכום זה מתייחס לפדיון של יומיים, הרי שההערכה היא שמחצית מכך מתייחסת לפדיון שנצבר ביום הגניבה, היינו 2,000 ש"ח, ומחצית מכך ליום הקודם. והנה, גובה ההשתתפות העצמית הוא 2,000 ש"ח (עמ' 4 לפוליסה), ועל כן התובעת אינה זכאית לתגמולי ביטוח כלל.

4.במהלך הדיון שמעתי את עדות התובעת ובעלה. אלו הותירו בי רושם מהימן ביותר. התובעת ובעלה הם זוג מבוגרים אשר דוכן הפיס הוא מקור פרנסתם. בני הזוג הם זכיינים של מפעל הפיס, כך שבמקרה של שוד הם שנושאים על כתפיהם את הסיכון שבאבדן הכסף. בני הזוג תיארו בפני את המציאות שבה הם חיים: מידי יום נצברים אצלם סכומים נכבדים במזומן, אותם עליהם להפקיד בבנק. בנסיבות אלו, לדבריהם, מקרי שוד הם דבר שבשגרה לעוסקים בתחום. זאת ועוד, התובעת ובעלה תיארו בפניי את הקושי לעמוד בתנאי הפוליסה. כך, ביום שישי, במוצאי שבת וביום ראשון הבנק שלהם סגור. בנוסף, לזוכים עד סכום מסוים ניתנים כספי הזכייה במזומן ובמקום, כך שעל הזכיינים להחזיק בכמה אלפי שקלים במזומן בקופה בבוקרו של כל יום עבודה.

5.לגבי השוד עצמו, הרי שכאמור, הפניקס לא מכחישה את התרחשותו. עם זאת אציין את התרשמותי לטובה מעדות התובעת. התובעת תיארה בפניי את נסיבות השוד, והעידה שהיא די בטוחה שנגנבו ממנה יותר מ-4,000 ש"ח, אולם בכל זאת בחרה להצהיר כי נגנב ממנה סכום זה על מנת שחלילה לא לחטוא ולתבוע כספים שאינם מגיעים לה (עמ' 2 שורות 19-18 לפרוטוקול). התובעת הוסיפה, כי הפדיון של היום שבו אירע השוד היה בסביבות 5,700 ש"ח (עמ' 2 שורות 23-22, עמ' 4 שורות 18-17 לפרוטוקול).

6.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין התביעה להתקבל בניכוי דמי ההשתתפות העצמית. קיימים מספר טעמים אשר די בכל אחד מהם כדי להביא למסקנה זו.

7.ראשית, לטעמי הסייג לחבות המבטחת לא התקיים לגופו של עניין. כאמור, הפוליסה מורה שתנאי לכיסוי הביטוחי הוא כי "יש להפקיד בבנק הכספים מידי יום בכפוף ובהתאם לשעות הפעילות של הזכיין והבנק" [ההדגשה הוספה, א.ו.]. היינו, על-פי הוראת הפוליסה, חובת הפקדת המזומנים בבנק היא מידי יום, אולם זאת "בכפוף ובהתאם" לשעות פעילות הבנק. כפי שכבר נאמר, סניף הבנק של בני הזוג סגור בימי ראשון. לא מוטלת בפוליסה חובה על התובעים להחזיק חשבון בבנק הפתוח מידי יום ביומו. אם הייתה דרישה כזו של המבטחת מובן שהיה מקום לציינה במפורש בפוליסה, ולא זאת אף זאת, הוראות הפוליסה מניחות שקיימות מגבלות הנובעות משעות פעילות הבנק. נמצא, שמאחר שהבנק סגור בימי ראשון, לא חלה על התובעת חובה להפקיד את הכספים שהצטברו אצלה בתום יום ראשון בשבוע.

בחוות-דעת השמאי מטעם הנתבעת כתב זה, שאומנם הבנק אינו פתוח בימי ראשון, אולם היה על התובעת להפקיד את הסכומים שהצטברו אצלה ביום שני בשעות הבוקר (עמ' 2, סעיף 5 לחוות-דעתו). אין בידי לקבל עמדה זו. בהוראות הפוליסה אין התייחסות או הנחייה מפורטת כיצד על המבוטח לנהוג בימים שבהם הבנק סגור. כל שנאמר בפוליסה הוא שחובת ההפקדה מידי יום ביומו חלה "בכפוף ובהתאם לשעות הפעילות של... הבנק". אם זוהי הלשון העמומה שננקטה בפוליסה, הרי שיש לזקוף זאת לחובת המבטחת, וכידוע, יש לפרש עמימות המתגלה בהוראות הפוליסה לרעתה. כלומר, אין לראות את הפוליסה כמחייבת הפקדה של הכספים דווקא בבוקר שלמחרת היום שבו הבנק היה סגור, ולא בתום יום המחרת. אם סברה המבטחת שכך על המבוטח לנהוג, הרי שהיה עליה לרשום זאת במפורש בפוליסה (וכן להביא את הדבר לידיעתו). אף יש לשים גבול סביר לדרישה מהמבוטח להיטלטל לסניף הבנק.