ת"ק 5361-08-15 שלם נ' פלאפון תקשורת בע"מ

רקע

בתאריך 20.5.15 רכש התובע אצל הנתבעת מכשיר טלפון נייד מסוג אייפון 6 תמורת סך של 3,629 ₪ (להלן: "הפלאפון"). אין חולק על כך שביום 21.5.15 שלחה הנתבעת את הפלאפון אל התובע ללא כרטיס SIM ולפיכך הוא סרב לקבלו מידי השליח. התובע אישר בעדותו בבית המשפט כי כרטיס

ה- SIM החסר לא הוזמן על ידו בעת רכישת המכשיר, שכן הוא לא ידע שעליו להזמינו במסגרת העסקה גם כן וכדבריו: "הטלפון לא עבד אז החזרתי אותו. חשבתי שיגיע טלפון שעובד. לא ידעתי שהסים שיש לי לא מתאים לטלפון החדש. לא ביררתי את זה. אני חושב שהם היו צריכים להגיד לי את זה". בנוסף לאמור לעיל, אין חולק על העובדה שמיד לאחר מכן פנה התובע אל שירות הלקוחות של הנתבעת ובקש לבטל את העסקה (להלן: "העסקה הראשונה"). לטענתו, בשיחה נוספת שהוא קיים באותו היום עם נציגת שירות הלקוחות של הנתבעת, מסרה לו הנציגה כי היא מטפלת בביטול העסקה הראשונה ולבקשתו ביצעה היא עבורו עסקה חדשה לרכישת מכשיר טלפון נייד בתוספת כרטיס SIM. בתאריך 22.5.15, חויב כרטיס האשראי של התובע בסכום של 3828.99 ₪ בגין העסקה החדשה (להלן: "העסקה השנייה"). דא עקא שגם עסקה זו בוטלה על ידי התובע אשר טען בעדותו כי הוא איננו זוכר מה היתה הסיבה לביטול זה (ר' בעמ' 2, ש' 10 לפרוטוקול).

מספר ימים לאחר מכן, בתאריך 26.5.15, חויב כרטיס האשראי של התובע על ידי הנתבעת פעם נוספת בסכום של 3,828.99 ₪ (להלן: "חיוב הנוסף") וגם חיוב זה בוטל. כעבור מספר ימים בהם נציגיה לא הצליחו להשיגו.

טענות הצדדים

בעתירתו לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בסך 7,000₪, טוען התובע כי אופן התנהלותה של הנתבעת אשר חייבה את כרטיס האשראי שלו 3 פעמים, כשבכל אחת מן הפעמים הללו חויב הכרטיס בטרם בוטלה העסקה הקודמת, גרם לכך שמסגרת האשראי שלו נחסמה. התובע, שהינו עצמאי בעל מסגריה, טוען כי מסגרת האשראי שהיתה לו בגובה 15,000 ₪ "נתפסה" כולה וכי כתוצאה מכך נגרמו לו נזקים רבים, וכדבריו: "הנזק שנגרם לי הוא שלא עבדתי, יש לי מסגריה, לא יצאתי לעבוד שלושה ימים, לא יכולתי לקנות אוכל או להשתמש בכרטיס אשראי. כל פעם העבירו אותי מנציג לנציג ואף אחד לא ספר אותי...". בתשובה לשאלתי בדבר אמצעי התשלום האחרים בהם הוא נוהג להשתמש אמר התובע: "יש לי אמצעי תשלום אחרים כמו שיקים אבל עם שיקים אי אפשר לתדלק את האוטו ואי אפשר לשלם במכולת עם שיק".

התובע טוען כי הנתבעת זלזלה בו שכן הוא נאלץ לבזבז זמן יקר בשיחות הטלפון עם נציגיה וכי הגם שבהמשך זיכתה אותו בסכומי החיובים הנ"ל הרי שהיא עשתה כן רק בעקבות פניותיו אל המועצה לצרכנות, כשמסגרת האשראי שלו "שוחררה" רק בתאריך 7.6.15.

לתמיכת טענותיו, במהלך עדותו בבית המשפט, הגיש התובע את פירוט החיובים של כרטיס האשראי שלו (ת/1) ואת מכתבו אל הנתבעת, עם העתק למועצה לצרכנות (ת/2).

להגנתה, טוענת הנתבעת כי ביטול העסקאות נעשה על ידה באופן מידי וכי החיובים שבוצעו בגינן הועברו לביטול אצל חברת האשראי, אלא שתהליך פינוי מסגרת האשראי לאחר ביטול עסקה אורך מספר ימים. וכך אמר נציג הנתבעת, מר יניב לאטי, בעדותו בפני: "אני לא חושב שהיתה פה תקלה. זה אולי רצף של עסקאות שלא צלחו. אם מסתכלים על כל עסקה זה תהליך נורמלי לגמרי. יש המון לקוחות שמבצעים עסקאות ומבטלים... מדובר על רצף של שלוש עסקאות שבוטלו בצורה תקינה מבחינתנו. אנחנו מקבלים הודעה לבטל מהלקוח... מוציאים הודעה לחברת האשראי ויש זמן מסוים עד שחברת האשראי מטפלת בזה. אנחנו עשינו את הכל כדי לזרז את העניין. 17 יום זה תהליך נורמלי לבצע ביטול עסקה". עוד טוענת הנתבעת כי התובע עצמו לא ניסה להקטין את נזקיו על דרך של הגשת בקשה להגדלת מסגרת האשראי שלו בימים הרלבנטיים למשל וכי גם בכך – בין השאר - מתבטא אשמו התורם לנזק שלטענתו נגרם לו.

בתגובה לכך אמר התובע: "דיברתי עם חב' האשראי והם אמרו לי לפנות לבנק".

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו מטעמם, דעתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה. ואלה הם נימוקי:

אין חולק על כך שכרטיס האשראי של התובע חויב על ידי הנתבעת 3 פעמים, דא עקא שבעוד שהעסקאות הראשונה והשנייה בוצעו ובוטלו בידיעתו ואף לבקשתו, טוען הוא כי החיוב השלישי בוצע על ידי הנתבעת ללא רשותו וככל הנראה במהלך נסיונותיה של נציגת הנתבעת "להעביר את העסקה השניה".

התובע, אשר לא הציג בפני אסמכתא כלשהי לגרסתו לפיה מסגרת האשראי לו בעת הרלבנטית הוגבלה לסכום של 15,000 ₪, אישר כי זו, אשר נחסמה בעקבות חיובי הנתבעת הנ"ל, "שוחררה" ביום 7.6.15, דהיינו לאחר כשבועיים. עם זאת, עיון בפירוט פעולות התובע בכרטיס האשראי שלו (ת/1) וחיבור סכומי 3 החיובים מלמד על כך שמסגרת האשראי שלו אכן "נתפסה" למשך כשבועיים בסכום בלתי מבוטל. תמיכה מסוימת לטענת התובע כי כך ארע ולמצוקה הכספית אליה הוא נקלע באותה עת מצויה במכתב אותו שלח התובע אל הנתבעת עם העתק למועצה לצרכנות (ת/2) ואף במסמכים שצורפו לכתב הגנתה של הנתבעת - נספח 3 מיום 9.6.15 בו כתב נציג השירות כדלקמן:

"לקוח פונה בתלונה על כך שמסגרת האשראי שלו נתפשה עקב מספר עסקאות