ת"ק 53564-07-14 עטיה נ' שלג

בפניי תביעה כספית במסגרתה עתר התובע, שאול עטיה (להלן: "התובע"), לחייב את הנתבע, מיכאל שלג (להלן: "הנתבע"), לשלם לו את יתרת התמורה המגיעה לו, לתובע, עבור תיקון רכב הנתבע במוסך התובע בסך של - 1,597 ₪, בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות.

הנתבע עתר לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדו בציינו, כי שילם לתובע את מלוא התמורה עבור תיקונים שבוצעו ברכבו במוסך התובע בהתאם לסיכום בינו לבין התובע, וכי אין עליו לשלם לתובע את הסך של - 1,597 ₪, שזה סכום אותו דורש התובע עבור תיקונים שביצע ברכב הנתבע, מבלי שסוכם מראש בינו לבין התובע על ביצוע תיקונים אלו טרם ביצועם בפועל ברכבו על ידי התובע. משכך, עתר הנתבע לדחיית תביעת התובע, תוך חיובו בהוצאות, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה.

בעדותו בבית המשפט ציין התובע הדברים הבאים:

"ביום 12.8.13 הנתבע הגיע עם הרכב שלו למוסך שלי. מדובר ברכב שמספרו 4516329. הוא הגיע עם הרכב שלו למוסך שלי לצורך עבודת תיקונים, וזאת לאחר שהוא נכשל בטסט והוא הגיע עם דף תיקונים שצריך לבצע ברכב. פתחתי כרטיס עבודה לביצוע התיקונים. העתק כרטיס העבודה מוגש ומסומן ת/1. עבודות התיקון כללו את העבודות. מפנה לסעיף 2. החלפתי תיבת הגה כי הוא נכשל בטסט. שמן הגה הולך לאיבוד, לכן יש צורך בשמן הגה. רצועות מנוע החלפתי לו כתוצאה מזה שהוא התלונן על נזילת מים מפלנג' מים קדמי, ובשביל להגיע לפלנג' המים צריך לפרק את הרצועות. לא חייבתי כלום בפלנג' מים. סה"כ החלפתי לו אטם, וגם עליו לא חייבתי. כאשר פירקתי את הרצועות ראיתי שהן בלויות לגמרי, ולכן החלפתי אותן. מוט קישור החלפתי כי הוא נכשל בטסט. זרוע הגה גם החלפתי כי הוא נכשל בטסט. בוגנט עליון החלפתי כי היה צורך כי הוא נכשל בטסט.

כשפירקנו מקדימה הדיסקיות בלמים שלו לא היו תקינות, החלפנו לו, כתוצאה מזה שמפרקים פלנג' מים מילאתי לו נוזל קירור, לכן הוספנו נוזל קירור. אם לא הייתי סף נוזל קירור, ואחרי שבוע היה אפס מעלות, המים שלו היו קופאים, אז המנוע היה מתפוצץ. מפנה לחשבונית 3611. הנתבע היה צריך לשלם לי עבור חשבונית זו סך של 4,397 ₪. הנתבע שילם לי במזומן על חשבון הסכום שהוא היה חייב לי סך של 1,800 ₪ באותו יום כי הוא אמר לאשתי שהיתה במוסך שאין לו מספיק כסף, והוא לא רוצה להעמיס את כרטיס האשראי שלו. לכן הוא קיבל קבלה על הסכום שהוא שילם באותו יום כשהוא הוציא את הרכב מהמוסך, קבלה שמספרה 2810, שצירפתי לתביעה. לאחר 6 ימים הוא הגיע שוב למוסך, ובתאריך 18.8.13 הוא שילם 1,000 ₪ במזומן, והוא קיבל קבלה מס' 2812. נותר לתשלום סך של 1,597 ₪, שהוא לא שילם לי עד היום, ואני מבקש לחייב את הנתבע לשלם לי סכום זה בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות".

בחקירתו הנגדית על ידי הנתבע לשאלה: "הרדיאטור שלי היה תקין", השיב התובע: "לא פירקתי את הרדיאטור ולא נגעתי בו".

בעדותו בביהמ"ש ציין הנתבע הדברים הבאים:

"אני אומר שאני לא צריך לשלם את הסך של 1,597 ₪, כי אני שילמתי פעם אחת במזומן סך של 1,000 ₪, ופעם שניה עוד 1,000 ₪ במזומן. חוץ מזה שילמתי ביום שהוצאתי את הרכב מהמוסך סך של 1,800 ₪. סה"כ שילמתי 3,800 ₪. את היתר אני לא צריך לשלם, כי החלטתי להפחית מהסכום שאני צריך לשלם לתובע בגלל שהיו דברים שלא היו מסוכמים בכלל. אני לא הייתי צריך לשלם עבור תיקוני רדיאטור ולא הייתי צריך לשלם עבור רצועות. אני לא חוסך באוטו. כשצריך לשלם מה שצריך, אבל אני אומר מה פתאום שהוא יתקן לי את הרדיאטור כשאני לא הזמנתי את זה. לא היתה לי נזילת מים. מה פתאום שאני אשלם עבור רצועות".

בחקירתו הנגדית לשאלה: "אני אומר לך שביום הגעת לקחת את הרכב מהמוסך שילמת 1,800 ₪ במזומן, וקיבלת חשבונית וגם קבלה", השיב: "נכון". לשאלה: "אני אומר לך שאתה גם קיבלת באותו מעמד אישור תקינות על הרכב, אחרי שביצעתי את התיקונים, כדי שתוכל לגשת שוב לטסט אחרי שנכשלת פעם קודמת", השיב: "אני הגעתי אליך אחרי שפעם אחת נכשלתי בטסט, ואתה תיקנת את הרכב. אח"כ קיבלתי ממך אישור תקינות, והלכתי פעם שניה לטסט".

לשאלה: " אני אומר לך שאח"כ שילמת עוד 1,000 ₪, וזה כשהגעת למוסך ב-18.8.13 ואשתי היתה שם ושילמת 1,000 ₪", השיב: "אשתך לא היתה במשרד אלא הבן שלך היה במשרד. שילמתי לו 1,000 ₪". לשאלה: "מה פתאום? לא היה ולא נברא. אתה שילמת בדיוק את הסכומים כפי שקיבלת לגביהם קבלות" השיב: "אני רוצה דברים לפי הטסט".

לשאלה: " איפה אתה רואה שתיקנתי רדיאטור? הרי לא תיקנתי לך רדיאטור", השיב: "אני לא רוצה לשלם על רדיאטור ולא על רצועות".

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.