ת"ק 53378-07-15 מיכאלי נ' אשדוד

התובע הגיש תביעה ובה נטען, כי בשל היותו עד תביעה בכתב אישום שהוגש כנגד אחיו, קיבל הודעה טלפונית ובמסגרתה נאמר לו כי עליו להתייצב לדיון שאמור להתקיים ביום 23.12.13. לטענתו, משהגיע במיוחד לישראל, בהיותו תושב רומניה, התברר לו כי הדיון הוקדם ליום 12.12.13, ועל כן ביטל את זמנו לשווא ונשא בהוצאות טיסה ושהות בארץ. בגין האמור מבקש התובע פיצוי בסך של 5,000 ש"ח. התובע צירף לכתב התביעה שלו פרוטוקול דיון מיום 12.12.13 שבו התקיים דיון בכתב האישום שהתנהל כנגד אחיו. מעבר לכך לא צורף כל מסמך נוסף שיהא בו כדי לתמוך בתביעה.

הדיון בתביעה זו נקבע להוכחות ליום 21.3.16.

במהלך הדיון הבהרתי לתובע כי עליו להציג ראיות אשר יתמכו בתביעתו שכן, פרט לפרוטוקול אשר צורף לכתב התביעה, אין לו כל מסמך אשר יגבה את טענותיו. בהתאם נדחה הדיון לשמיעת ראיות ליום 20.4.16, וזאת על מנת לאפשר לצדדים להיערך לדיון ההוכחות.

במהלך דיון ההוכחות שהתקיים ביום 19.4.16 הציג התובע פלט של משרד הפנים ובו רישום כניסותיו ויציאותיו מישראל במהלך השנים 2012 עד 2016 (ת/1). מן הפלט עולה כי התובע הגיע לישראל ביום 20.12.13 ועזב את ישראל ביום 27.12.13. לטענת התובע הוא הגיע במועדים אלה היות ונמסר לו על ידי אתי ממשטרת ישראל, כי התייצבותו למשפט המתנהל כנגד אחיו היא חיונית ובהתאם ערך סידורים על מנת להגיע לישראל במועד זה. מוסיף התובע וטוען כי ביום 23.12.13 הגיע לבית משפט השלום באשדוד, ואז התברר לו כי הדיון בעניין כתב האישום כנגד אחיו, הוקדם ליום 12.12.13, ואף הסתיים במועד זה.

היות שכך מבקש התובע כי המדינה תישא בהוצאותיו באשר לגישתו הגיע לחינם לדיון שנקבע ליום 23.12.13, ואשר הוקדם ליום 12.1.2.13 מבלי שהודיעו לו על-כך.

מטעם המדינה העידה הגב' אתי מוריס כהן, שהיא על פי עדותה סגנית ראש שלוחת תביעות אשדוד, והיא זו אשר על פי הנטען שוחחה עם התובע.

הגב' מוריס כהן אישרה בעדותה כי אכן שוחחה עם התובע בתחילת חודש נובמבר 2013, ואף הציגה מזכר שערכה בעניין שיחה זו (סומן נ/3). במזכר נרשם על בסיס שיחתה עם התובע "לא קיבל הזמנה לדיון" וכמו כן, "מבקש תאריך לדיון כשבארץ 22-30/12" (ר' בעדותה עמ' 6 לפרוט' ש' 8-16). העדה הסבירה, כי עובר למועד ההוכחות, בתיק בעניינו של אחיו של התובע, אשר היה קבוע להוכחות ליום 7.11.13, היא שוחחה עם התובע על פי הנוהל הקיים בלשכת התביעות, ולפיו לשכת התביעות מוודאת עם עדים את התייצבותם לדיון. לדבריה, היא פעלה על פי נוהל זה וביקשה לברר עם התובע כי הוא מגיע למתן עדות. מן השיחה איתו עלה כי הוא לא קיבל זימון לדיון, כאמור לעיל, ובהמשך לשיחה זו הוא ביקש, כך לטענתה, כי ככל שיקבע דיון המשך, אזי הוא יקבע לתאריכים 22-30/12.

העדה אף מסרה כי היא העבירה אינפורמציה זו לסנגורית מטעמו של אחיו של התובע, אשר בהתאם להודעה זו מסרה במסגרת פרוטוקול הדיון מיום 7.11.13, כי התובעת התקשרה אליה ומסרה שהמתלונן (דהיינו התובע) נמצא ברומניה ועל כן לא תישמע עדותו. לאור העובדה שהתובע לא התייצב לדיון ההוכחות קבע בית המשפט דיון גישור ליום 23.12.13.

העדה מכחישה כי הודיעה לתובע שעליו להתייצב לדיון שנקבע ליום 23.12.13, ומוסיפה כי אין כל הגיון בכך, שכן הדיון במועד זה נקבע לגישור, ולא לשמיעת ראיות ובדיון מסוג זה אין מקום לשמיעת עדים, ועל כן לא ייתכן כי התקשרה אל התובע וביקשה ממנו להתייצב לדיון זה.