ת"ק 53219-07-15 בן עזרא נ' נימרובסקי

התובע והנתבע שכנים בבית משותף.

הנתבע נכנס להתגורר בבבניין לאחר שהתובע גר שם כבר שנים.

התובע מלין על התקנת מדחסים של שני מזגנים, על קיר חיצוני של הבניין, מעל המרפסת שלו, והגיש נגד הנתבע תביעה ע"ס 20,000 ₪, אך מטרתה של התביעה הינה הסרת המזגנים.

התובע טוען כי המזגנים אינם מותקנים במקום, שיועד לכך בהיתר הבניה, בתוך מסתור הכביסה, וצירף את היתר הבניה. פנייתו לועדת התכנון והבניה נענתה בתשובה שהיא תטופל לפי סדר העדיפויות של הועדה, וכי היא נמצאת בעדיפות נמוכה. התובע צירף לכתב התביעה גם את תקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע"ד-2014.

התובע מתאר כי המזגנים מרעישים, פוגעים בחזות החיצונית של הבניין, ומאפשרים קינון יונים, המלכלכות את רכושו, והוא ידרש להתקין פרגולה, ולקבל לשם כך רשיון. תמונות צורפו גם לכתב התביעה וגם בדיון (ת/1).

הנתבע טען כי הקיר צדדי ולא פונה לרחוב, כי המזגנים הותקנו כך לפי יעוץ מתקין המזגנים והאדריכלית, כי אחד המזגנים היה במקום לפני כניסתו לדירה וכי המזגן הגדול יותר, החדש, הינו מזגן חדיש, עומד בתקנים, וכי התקנת שני המזגנים פטורה מהיתר, מאחר ותפוקתם הינה 10,000 BTU לאחד ו-20,000 BTU לאחר, כלומר אינם מגיעים ל-60,000 BTU, המחייב היתר. הנתבע טוען כי לא ניתן היה להתקין את המדחסים במסתור הכביסה עקב מזגן אחר, המותקן שם, והמרחק עד לפתח למדחס, וכי שכנים אחרים התקינו מזגנים באותה צורה בדיוק, ללא תלונה. תמונות צורפו גם לכתב התביעה וגם בדיון (נ/1).

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיותיהם, אני קובעת כי התובע לא הוכיח עילת תביעה נגד הנתבע.

מובהר כי הוראה על הסרת המזגנים אינה בסמכות בית המשפט לתביעות קטנות, וגם התובע היה מודע לכך, עת פנה לועדה המקומית לתכנון ובניה. לא ברורה טענת התובע על פניה למשטרה, ולא מצאתי תימוכין לטענתו בעניין.

אין חולק כי בהיתר הבניה לבניין נקבע כי מדחסי המזגנים יוצבו בתוך מסתור הכביסה.