פרץ נ' מזרוני יוקרה בע"מ

לפני תביעה לביטול והשבה של 2 ספות שנרכשו מאת הנתבעת ופיצוי התובעת בשל עוגמת נפש.

במסגרת הדיון שהתקיים ביום 20.7.2017, בהסכמת הצדדים, החליפה הנתבעת את מזרני התובעת לשביעות רצונה ובהתאם הסכימו הצדדים כי בית המשפט יפסוק ערך מטרד ועוגמת נפש בעבור אותם חודשים בהם לא קיבלה שירות.

בהודעה מיום 4.9.2017 הודיעה התובעת כי המזרנים אכן הוחלפו לשביעות רצונה ומכאן שנותרה לפני הכרעה באשר לרכיב עוגמת הנפש וערך המטרד.

לא הייתה מחלוקת כי המענה הראשוני לפניות התובעת נעשה לאחר חודשיים מיום הפנייה לנתבעת. לטענת נציג הנתבעת העיכוב בטיפול הפנייה נגרם בשל בעיות עם הספק וכן בעיות אישיות, אין בכך הסבר מספק ומניח את הדעת מדוע הייתה צריכה להמתין במשך חודשיים שלמים למתן מענה ראשוני לפניותיה.

בסופו של יום, נאלצה התובעת להמתין 10 חודשים להחלפת המזרנים שהוחלפו בפועל לאחר הדיון שהתקיים בבית המשפט.

אני מקבלת את גרסת התובעת לפיה נאלצה "לרדוף" ולסבול את "סחבת" הנתבעת תוך שנאלצה לערב את בנה בכדי לטפל בהחלפת המזרנים אשר בסופו של יום התנהל מול "סחבת" הנתבעת, כפי שטען בדיון "אף אחד לא יצר עמי קשר, לא מזרן לבדיקה, לא מזרן אחד אפילו, כלום. לאחר שהבנתי שעושים ממני צחוק ולא יוצרים עמי קשר החלטתי להגיש תביעה" (שורות 8-10 בעמ' 4 לפרוטוקול). לא ברורה טענת נציג הנתבעת כי התובעת ובנה לא אפשרו להחליף את המזרונים שכן, ככל שהיו מחליפים את המזרונים הרי שהתביעה הייתה מתייתרת .

בפועל, לא הייתה מחלוקת כי במקור במועד הרכישה ניתנה לתובעת האפשרות להחליף את המזרונים ככול שלא יהיו נוחים עבורה ולא הייתה מחלוקת כי פנייתה לשירות הנתבעת לא ניתנה במועדים סבירים וככול הנראה לא הייתה נענית לטיפול אלמלא תביעה זו.

גם אם אקבל את טענת נציג הנתבעת כי התובעת אישרה בפניו כי "הספות האלה לא ישנים עליהם זה רק לנכדים שבאים פעם בשבועיים" (שורות 27-28 בעמ' 3 לפרוטוקול) הרי שגם שינה על מזרונים שאינם נוחים לפרקי זמן קצרים במשך 10 חודשים, יש בה כדי להוות ערך מטרד.

התובעת הגישה תביעה בסך 15,000 ₪ כאשר סכום העסקה הכולל היה בסך 4,750 ₪ בלבד.