ת"ק 52965-05-14 פינקר נ' מזון העתיד בע"מ ואח'

לפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו, על-פי הנטען, לרכבו של התובע בתאונת דרכים שארעה ביום 22.12.13.

בכתב התביעה טען התובע כי היה בדרכו לתחנת הרכבת בלוד. טנדר מסוג פורד, בו נהג הנתבע 2 (להלן: הנתבע), עמד במעבר החציה בצומת. מסיבה שאינה ברורה, כך נטען, נסע הנתבע לאחור ופגע ברכב התובע. השניים סיכמו לעצור בחניה על מנת להחליף פרטים, אך כשחזר התובע לרכבו, כך נטען, נדהם לראות כי הנתבע החל לברוח. התובע טען כי נאלץ לרדוף אחרי רכב הנתבע, שנאלץ לעצור עקב פקק והוא לא יכול היה להתקדם. עוד נטען כי במעמד החלפת הפרטים, הפנה הנתבע את התובע לחברת הביטוח שלו, אולם כשהתובע פנה לנתבעת 3 (להלן: המבטחת), נמסר לו כי הנתבע מכחיש את אשמתו בתאונה. מכאן התביעה שלפני.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי התובע הוא שהחליט לעקוף את רכב הנתבע משמאל. ומאחר שנתיב הנסיעה התאים רק לרכב אחד, פגע רכבו של התובע ברכב הנתבע בניסיונו להשלים את העקיפה.

בדיון שנערך העידו התובע; בתו של התובע, גב' אלישבע פינקר (להלן: הבת); והנתבע. לבית המשפט הוגשו תמונות צבע של הנזק (סומנו ת/1) ואישור המשטרה (סומן ת/2). הודעת הנתבע על התאונה, כפי שנמסרה למבטחת, הוגשה לבית המשפט ברשות לאחר הדיון.

גרסתו של התובע היתה בהירה ומהימנה. לדבריו, התאונה אירעה בכניסה לתחנת רכבת בלוד. הוא נסע ברכבו עם בתו החיילת ועם בנו הקטן:

"השעה הייתה 07:20 בבוקר, שעת עומס, אז הייתה שביתה של הרכבות, היו שם מלא אוטובוסים וכולם פונים ימינה כדי להיכנס לתחנה, כולם נסעו ועצרו, היה ממש עמוס, הגענו למעבר החציה... הגעתי עד לפני מעבר חציה... רכב הנתבע, הוא רכב מסחרי, הסעות. כולם עקפו אותו כי הוא עמד שם... הייתי בעצירה, היה מעבר חציה, הוא נסע רברס ופגע בשתי הדלתות הימניות שלי כמו בתצלומים" (עמוד 1 לפרוטוקול הדיון, שורות 22-20. הדגשות הוספו – ש.צ.ה).

התובע הוסיף ותיאר כי השניים החליטו להיכנס לחניה מצד ימין על מנת להחליף פרטים:

"עליתי לרכב, המקום התפנה, התחלתי לנסוע, פתאום אני רואה שהוא המשיך לנסוע אחורה, לכביש הראשי והחל לברוח, עצרתי במקום אחרי מעבר החציה, רדפתי אחריו ופתחתי לו את דלת הנהג, לא היתה לו ברירה הוא עצר" (שם, שורות 29-27).