שיידין נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

בתאריך 1.1.15 הוארך תוקף פוליסת הביטוח של דירת התובע ברח' דוד המלך 513 אור עקיבא ותכולתה, למשך שנה עד ליום 21.12.15 (להלן: "הפוליסה").

בעתירתו לחיוב הנתבעת בתשלום סך של 10,000₪, טוען התובע כי בתאריך 13.12.15 הוא דיווח לה אודות נזקים שנגרמו למחסן הדירה ותכולתו בעקבות סערה שבמהלכה נפלו עליו רעפים מגג הבית, אלא שהיא דחתה את תביעתו לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו למחסן ותכולתו לרבות פילטר המים שלטענתו היה בו כשהוא ארוז ומוכן להחזרה לחברה שממנה נרכש עקב תקלה, והכל מן הטעם של העדר כיסוי בפוליסה לנזקי סערה למחסן שאינו מחובר לדירה.

הנתבעת טוענת להגנתה כי הכיסוי הביטוחי שניתן למחסן במסגרת הפוליסה מוגבל וכי על אף שהרחבת הכיסוי חלה עליו, הרי שנזקי סערה אינם נכללים בו.

במהלך עדותו בבית המשפט הסביר התובע כי על פי תפיסתו העובדה שבמועד הרלבנטי להתרחשות הסערה היה הפילטר מאוחסן במחסן איננה צריכה להעלות או להוריד שכן: "...אם יש בדירה רכוש, זה לא חשוב איפה הרכוש. בזמן אחד אני שם אותו בדירה ובזמן אחר במחסן. אני השתמשתי בפילטר בדירה. הוא צריך לעבוד שנה ואחרי שהוא התקלקל אחרי שמונה חודשים שמנו אותו במחסן...".

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ובהעדר העתק מלא של פוליסת הביטוח שנרכשה על ידי התובע במקרה זה, הוריתי לנציג הנתבעת להגיש לתיק בית המשפט העתק מלא של הפוליסה, לרבות סעיפי ההרחבה וספר הפוליסה והוא עשה כן.

עיון בפוליסה מלמד כי:

• הן בפרק 1 לפוליסה, הנושא את הכותרת "ביטוח הדירה" והן בפרק 3 הנושא את הכותרת "ביטוח תכולה" מוגדר "מקרה ביטוח" ככזה הכולל, בנוסף לארועי אש, התפוצצות, נפילת כלי טיס והתנגשות כלי רכב גם "רוח שמהירותה עולה על 30 קשר, לרבות גשם שירד באותה עת, שלג או ברד..." (דהיינו – סערה).