ת"ק 52931-07-15 חורי נ' לאופר ואח'

התובע, שהרשים אותי כאדם ועד מהימן, סיפר שב- 2009, חתם חוזה עם הנתבעים להקמת שלד ביתם ביישוב אלוני אבא.

עם סיום העבודה, ביקש נתבע 1 ביחד עם המפקח מטעמו (אורי דברת) מן התובע, לבנות לו קיר על גבול המגרש, קיר שלא נכלל בחוזה הנ"ל.

עם זאת מפנה התובע לחוזה, שם מפורט מנגנון לחישוב התמורה לה זכאי התובע, במקרה שיתבקש לבצע עבודות מעבר לאלה המפורטות בחוזה.

בנספח לכתב התביעה ("ד") מראה התובע, שעל פי מנגנון זה, הוא זכאי לתמורה של 37,672 ₪, ותביעתו עומדת על סך של 33,800 ₪ בשל מגבלת הסמכות של בית משפט זה.

נתבע 1 טען תחילה, ששילם לתובע את מלוא התמורה המוסכמת בין הצדדים עבור עבודות השלד, וצירף לכתב ההגנה פתק שבו נכתב: "אני החתום מטה, חביב חורי, קבלן בניין, מאשר בזה שקיבלתי מאלון לאופר את כל המגיע לי (מספר מילים מחוקות י.ש.) על עבודות השלד".

אין חולק שהפתק חתום על ידי התובע, כאשר התובע טוען שהאישור האמור לעיל, מתייחס לעבודות השלד ולא לעבודה של הקמת הקיר.

נתבע 1 מרכז למעשה את טענותיו בהמשך, בכך שהנתבעים לא ביקשו מהתובע לבנות את הקיר נשוא התביעה. לטענתו, בתוכניות המאושרות מופיע קיר בגובה 1.80 מ', והתובע מטעמיו שלו בנה את הקיר במידות החורגות מאלה המאושרות, ללא אישור הנתבעים או המפקח מטעמם.

הנתבע מתלונן על כך, שעקב סטיית הבנייה מן ההיתר, נדרש לבקש ולקבל היתר לסטייה מהתוכנית.

לטענת הנתבע, התובע היה מודע לטענות אלה והסכים איתן, ומשום כך חתם על המסמך המאשר שקיבל את מלוא התמורה עבור עבודתו.