וילצר - בן דוד נ' יו.טי.אס - יוניברסל פתרונות תחבורה בע"מ ואח'

בפניי תביעת התובעת בהליך של תביעה קטנה בגין נזק שנגרם לרכבה בשל פגיעת רכב הנתבעים בחניון של קניון. לטענת התובעת הגיעה מעיקול בחניון שבגינו סטתה מעט שמאלה מנתיבה, אלא שלאחר העיקול התיישרה בנתיבה. לטענתה ראתה את רכב הנתבע מגיע מולה, לכן עצרה, ותוך כדי נסיעתו פגע ברכבה עם החלק האחורי של רכבו. מכאן לטענתה אחריות הנתבע 2 לתאונה.

מנגד, טוען הנתבע 2 כי שני כלי הרכב היו בנסיעה בתוך החניון ולפתע חש שפשוף ברכבו. מכאן לטענתו אחריות התובעת לתאונה.

המחלוקת היא באשר לאחריות לתאונה.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

מעיון בתמונות החניון בו קרתה התאונה נראה כי מדובר בחניון עם מכוניות חונות משני הצדדים שדרך המעבר בו מאפשרת מעבר שתי מכוניות זו בצד זו, אך מדובר במעבר צר (סומן נ/1 במהלך כתיבת פסק הדין).

עוד עולה מעיון בתמונה שמייד לאחר התאונה נראה רכב התובעת כשחלקו האחורי מוטה לצד שמאל, הוא אינו מיושר בנתיב והוא חורג לנתיב הנסיעה הנגדי בו נסע רכב הנתבעים.

באותה תמונה נראה רכב הנתבעים בנתיבו.

מכאן אני מוצא שרכב התובעת לא נסע בנתיבו אלא חרג לנתיב הנגדי ולפיכך מוצא אחריות של התובעת לתאונה.

אעיר כי לו היתה מוגשת תביעה נגדית של רכב הנתבעים, היה מקום לייחס לו אשם תורם של 25% זאת מאחר שנדרשת משנה זהירות בעת נסיעה בחניון בייחוד משהעיד נהג הנתבעת כי ראה את רכב התובעת בתנועה וכי על-פי תמונות מקום התאונה, מדובר בדרך מעבר צרה.

ואולם לא מצאתי כי יש בכך כדי להטיל עליו אחריות משותפת לתאונה, אלא לכל היותר אשם תורם, ככל שהיה מגיש תביעה על נזקיו.