ת"ק 52914-02-15 אלרון נ' העמותה למען עתיד טבעוני

עסקינן בתביעה קטנה ע"ס 1,500 ₪ בגין שיגור דבר פרסומת לתובע, ע"י הנתבעת. התובע טוען כי השיגור נעשה שלא בהסכמתו, בניגוד לסע' 30א לחוק התקשרות (בזק ושידורים), תשמ"ב – 1982.

הצדדים חלוקים בשאלה מקדמית, שבה מצאתי לדון בטרם הדיון לגופה של המחלוקת – האם הסע' הנ"ל חל על הנתבעת, שהנה עמותה, ואף מוגדרת כמוסד ללא כוונת רווח (להלן: "מלכ"ר")?

לשיטת התובע, הסע' הנ"ל חל על עמותה, בהתאם להגדרות המונחים "דבר פרסומת" ו- "מפרסם" בסעיף הנ"ל. עוד טען כי באין החרגה מפורשת בחוק, אין להימנע מלהחיל אותו על הנתבעת, קל וחומר כי חויבה בעבר ע"י בית משפט בגין שיגור הודעות באופן דומה. כמו כן הוא מפנה לפרשנות החוק ומטרת החקיקה בפסיקתו של בית המשפט העליון. טוען עוד התובע, כי הצעת החוק לתיקון הסעיף הנ"ל אין בה משום סימוכין לכך שעסקינן בהסדר שלילי.

מנגד, מבקשת הנתבעת לקבוע כי אין הסע' הנ"ל חל על עמותות. היא נשענת בטיעוניה על לשון החוק, אשר, לדבריה, קובע פרסומים בעניין תרומות לעמותות, כחריגים לכלל האוסר פרסום. לשיטתה, פרשנות אחרת, היא הבנה לא נכונה של תכלית החוק, ושל כוונת המחוקק.

עוד מפנה הנתבעת לדבר המחוקק בישיבת הוועדה המשותפת לעניין התיקון לחוק מיום 20.11.2006. הנתבעת הפנתה גם לדברי המלומד דן חי בספרו "תורת המסר – בין דיוור ישיר ל"ספאם" (2012). עוד סבורה הנתבעת כי המחוקק הביע דעתו, שללא תיקון מפורש של החוק כך שיחול על עמותות, או גופים ללא כוונת רווח, אין אפשרות לתבוע עמותה על פיו (מתוך הצעת התיקון לחוק).

על כן, טוענת הנתבעת שאין מדובר בלאקונה כי אם בהסדר שלילי. הנתבעת הפנתה גם לפסיקה של בתי המשפט לתביעות קטנות, כמוזכר בסיכומיה.

סע' 30א' הנ"ל קובע:

"דבר פרסומת" – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת".

"מפרסם" – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר..."

אכן המילים "לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת" ו- "או לקדם את מטרותיו" עשויות להתפרש כך שהן מחילות את הוראות הסעיף על כל גוף, גם אם אינו מסחרי. מאידך, הרישא להגדרת "דבר פרסומת" מתייחסת לפרסום "מסר המופץ באופן מסחרי" והמונח מסחרי יכול להתפרש כחל על גופים מסחריים בלבד.

האפשרות לפרש את מילות החוק לכאן ולכאן היא, בתמצית, סלע המחלוקת בין הצדדים.