גץ נ' חזן

לטענת התובע ביום 31.7.15 אירעה תאונת דרכים, במסגרתה פגעה הנתבעת ברכבו. התובע העיד את בנו אשר נהג ברכב במועד התאונה הנטענת. העד תיאר כי הנתבעת פגעה בו מאחור וכי השניים החליפו פרטים. העד טען כי צילם את רכבו מיד לאחר התאונה והציג את התמונה, בה נראית חבלה בצד ימין של הפגוש האחורי.

הנתבעת טענה כי אכן נסעה אחרי רכב התובע, אך הספיקה לעצור ולא היה כל מגע בין הרכבים. הנתבעת הציגה תמונה של רכבה וטענה כי לא נגרם לרכבה כל נזק. בעלה של הנתבעת טען כי ניגש לבית התובע, ראה את הרכב ולא ראה בו כל פגיעה. לא נטען כי הדבר היה בנוכחות התובע.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בתמונות ובמסמכים שהוצגו לעיוני, אני מחליט לקבל את התביעה. עדות בנו של התובע הותירה בי רושם חיובי ואני מעדיף אותה על עדותה של הנתבעת, אותה מצאתי כמתחמקת במקצת. אני ער לכך שמדובר בעדות יחידה של בעל עניין, אך ראיתי מספר חיזוקים לעדותו, כמפורט להלן:

• אין מחלוקת שהצדדים החליפו פרטים. יש בעובדה זו לתמוך בכך השניים סברו, מיד לאחר התאונה, שנגרם נזק שמצדיק את מסירת הפרטים.

• בנו של התובע צילם את הרכב מיד לאחר התאונה (תאריך הקובץ במכשיר הטלפון שלו תואם את המועד הנטען). בתמונה נראית חבלה ברורה בצד ימין, המתיישבת עם מנגנון התאונה המוסכם.

• הנתבעת הודתה שהפנתה את התובע למוסך שבבעלותה לצורך ביצוע התיקון. אכן, אפשר ועשתה כן מבלי שהודתה בגרימת נזק, ועדין סבור אני שיש בכך חיזוק לטענת התובע שנגרם נזק באירוע וכי הנתבעת הכירה בכך.