אברבנל ואח' נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח'

לפניי תביעת התובעים לפיצוי בגין נזק ישיר לרכבם, שנגרם לטענתם בתאונת דרכים ביום 28/2/17 בירידה מסטלה מאריס לפני הפניה ימינה לרח' הגפן. התובעת טוענת כי הנהגת ברכב הנתבעים פגעה ברכבה מאחור, עת התובעת עמדה ונתנה זכות קדימה.

הנתבעים טוענים כי התובעת התדרדרה לאחור, ופגעה קלות ברכב הנתבעים, כאשר לאחרון לא נגרם כל נזק.

לאחר ששמעתי את הנהגות ואת העדה, ועיינתי בראיות, שהוגשו לי, תמונות צבע והודעה על תאונה מאת בעלה של הנתבעת מס' 1, אני מחליטה לקבל את התביעה בחלקה כדלהלן:

אני קובעת כי גרסת התובעת והעדה לפיה הנתבעת מס' 1 פגעה ברכב התובעים מאחור מסתברת יותר מהטענה לפיה התדרדר רכב התובעת אחורנית. לא התרשמתי כי מדובר בעליה, אלא דווקא בנסיעה בירידה לפני מקום התאונה. גם בעלה של הנתבעת, שמסר את גרסתה לחברת הביטוח, לאחר הגשת התביעה טען טלפונית כי הנסיעה היתה ב"עליה קלה", והמילה "קלה" נמחקה לאחר מכן (נ/1).

תמונות שני כלי הרכב ממועד התאונה, ת/1, מעידים על נזק תואם לשניהם, בחזית רכב הנתבעים מסוג טויוטה, ובחלק האחורי לרכב התובעים מסוג פולקסוואגן גולף. אני מקבלת את טענת הנתבעת כי הנזק בצד שמאל של הרכב אינו נובע מהתאונה, אך לא ניתן להתכחש לנזק במרכז באזור מספר הרישוי, שהתעקם ובפגוש.

אני מוצאת לנכון להפחית מן הסכומים, שתבעו התובעים, לאור הזמן הרב שחלף מאז התאונה ביום 28/2/17 ועד הדיווח למשטרה ביום 19/3/17 (נספח י"ג לכתב התביעה), הדיווח לחברת הביטוח ביום 22/3/17 (נספח ו'), בדיקת הרכב לראשונה על ידי שמאי ביום 30/4/17 (נספח ב') ומשלוח דרישה בכתב רק ביום 26/6/17 (נספח ג') בניגוד לטענת התבועים כי היו מלווים על ידי עורך דין מטעם סוכנות הביטוח מהיום הראשון. אין רלוונטיות לתשלום למוסך, כפי שהסבירה התובעת בדיון, ולא הוכח כלל כי שולם למוסך ומתי.

בנוסף מדובר ברכב שנת יצור 2012, ולו שני בעלים קודמים. השמאי התייחס למיעוט הקילומטרים, אך לא למספר הבעלים הקודמים, ובמיוחד לא לנסיבות התאונה ולקשר הסיבתי בין הפגיעה לנזק. לא ניתן לשלול את האפשרות שהנזק נגרם לפני התאונה או אחריה ועד לבדיקת הרכב על ידי השמאי.

התובעים העידו כי פנו בהמלצת הנתבעת למוסך מ.מ.ב., בבעלות חמה של הנתבעת, אך למרות שהסכים לתקן את הרכב על חשבונו, סירבו לכך התובעים, עקב פגיעת גוף של התובעת וחברתה לעבודה (פרוטוקול, עמ' 3, שורות 3-5, 18-24). לכתב התביעה צורפה חשבונית ולא קבלה של מוסך מ.מ.ב. 2000 בע"מ מיום 20/6/17, בה נכתב "יישור תאונה לפי הערכת שמאי" (נספח י"א). מכאן לא ברורה גרסת התובעים לעניין אי ביצוע התיקון במוסך מ.מ.ב., ולא הוכח או נטען היכן תוקן הרכב.

השמאי לא התייחס בחוות דעתו למקום בדיקת הרכב ביום 30/4/17 וברור כי החשבונית מיום 20/6/17 היתה בידיו עת ערך את חוות הדעת ביום 22/6/17, כמופיע בסעיף הנספחים, תחת המילה "לוטה". אני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה אין לפסוק לתובעים ירידת ערך, מאחר והשמאי לא בדק את הרכב לאחר התיקון. בתמונות הצבע, שצולמו על ידי השמאי, והוגשו לאחר הדיון נראה כי הרכב בתהליכי תיקון, ונראה כי תוקן נזק נרחב יותר מזה שהוצג כזה שנגרם בתאונה.

הסיכום הינו כי אני מקבלת את גרסת התובעים לתאונה, פגיעה מאחור, אך מעמידה את סכום הפיצוי שעל הנתבעים לפצותם על סך 1,500 ₪ בגין הנזק, 761 ₪ בגין שכר טרחת שמאי ו-150 ₪ הוצאות משפט כולל אגרה.