ת"ק 52642-11-13 לוין ואח' נ' מנטל ואח'

מדובר בתביעה לנזקים שנגרמו לשער חניה של התובע ביום 27.6.13 ממשאית שביצעה עבודה ליד ביתם.

טענת ההגנה של הנתבעים היתה כי המשאית נמכרה לצד שלישי, ולעניין זה צורף הסכם מכירה מיום 1.1.08, שלפיו הרוכש מר יוסף מנטל אחראי לכל נזק. הנתבעים ציינו כי במועד הרלבנטי יוסף מנטל היה בחו"ל וביקש מהנתבע להחליפו למספר ימים, ולכן הנתבע ענה לטלפונים. במועד הדיון הראשון שהתקיים בתובענה, ציין הנתבע כי צירף לכתב ההגנה בטעות הסכם לא נכון, והוא הגיש את הסכם המכר הנכון לטענתו שסומן נ/1. הנתבעים הגישו הודעת צד שלישי נגד מר יוסף מנטל ונגד נהג המשאית, וכן הוגש לבית המשפט תצהיר של יוסף מנטל מיום 6.7.15, שלפיו במועד התאונה הרכב היה בשימושו הבלעדי, וכי ככל שיימצא כי המשאית גרמה לנזק (דבר המוכחש על ידו) הוא מבקש שיינתן פסק דין נגדו וכי התביעה נגד הנתבעים תידחה.

מדובר בתיק של תביעה קטנה משנת 2013, שהתקיימו בו לא פחות מ- 5 דיונים, ובכלל זה ביום 22.7.14 ניתן פסק דין בהיעדר התייצבות הנתבעים, שבוטל לאחר מכן. בהחלטתי מיום 19.5.16 ציינתי כי התיק עבר תהליכים רבים ודיונים רבים וטרם הגיע למיצוי, בין הייתר לנוכח אי מילוי הוראות בית המשפט. הוריתי למזכירות לקבוע את התיק לדיון לפניי במהלך אותה שנת משפט, והודעתי כי בכוונתי ליתן פסק דין לכאן או לכאן ולסיים את ההליכים בתיק. כן ציינתי כי ההיסטוריה הארוכה של התיק תילקח בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות במידת הצורך.

באותה החלטה הבהרתי לנתבעים, כי מאחר שטענת ההגנה שלהם היא כי הרכב לא היה בבעלותם במועד התאונה, עליהם להביא אישור רשמי ממשרד הרישוי בנוגע למועד העברת הבעלות ברכב. הוריתי למזכירות ליידע את הצדדים טלפונית אודות החלטה זו, כדי למנוע תקלות.

ביום 27.10.16 התקיים הדיון בתיק. צדדי ג' יוסף מנטל ונהג המשאית לא התייצבו לדיון, והדיון נערך בנוכחות התובע והנתבעים. הנתבעים הציגו צילום אישור רישום שינוי בעלות ממשרד הרישוי לטובת יוסף מנטל, מיום 10.2.13 (נ/2). כן הובהר כי יוסף מנטל הוא אחיו של הנתבע. התובע מצידו הפנה למסמכים מהמשטרה שהציג בדיון הראשון בתיק, שמהם ניתן להסיק לדבריו כי במועד התאונה המשאית היתה בבעלות הנתבעים.

בתום הדיון ניתן פסק דין חלקי נגד יוסף מנטל לטובת התובעים (בהתאם לאפשרות בנסיבות המתאימות ליצירת חזית ישירה בין צד ג' לבין תובע בהליך של תביעה קטנה, ר' ת"ק 37261-03-16).

בכל הנוגע לאחריות הנתבעים ציינתי בפסק הדין ציינתי כי קיימת אי בהירות בנוגע לסוגיית הבעלות ברכב במועד התאונה. זאת, לנוכח פער בין צילום האישור ממשרד הרישוי לבין טענות התובע לגבי מסמכי המשטרה. כן ציינתי כי בהתאם להחלטתי מיום 19.5.16 היה על הנתבעים להביא אישור רשמי ממשרד הרישוי, אולם הם הביאו צילום בלבד. לפנים משורת הדין, אפשרתי לנתבעים ארכה להגיש אישור רשמי למזכירות בית המשפט, בתוך 45 ימים. כן ציינתי כי ככל שהצד השלישי יבצע את התשלום שחויב בו בתוך 30 ימים, יהיו הנתבעים פטורים מחיובם, ואם לא יבוצע התשלום, תיפסקנה הוצאות בגין הארכת המועד בסך 1,000 ₪. ביחס לצד ג' 2, נהג המשאית, לא ניתן פסק דין, בהיעדר אישור המצאה מספק.

והנה, חלפו גם 45 הימים הנוספים שניתנו, ואישור רשמי ממשרד הרישוי לא הוגש. כן אציין, כי נ/1 שהוא הסכם מכירת המשאית שצורף על ידי הנתבע בדיון הראשון בתיק, זהה בעיקרו להסכם המקורי שצורף בכתב ההגנה, אולם דגם המשאית ומספר הרישוי שלה נמחקו בקו ומעל המחיקות צוינו הפרטים התואמים את המשאית נשוא התביעה. בנוסף, לצד הותרת התאריך המקורי בצד שמאל של המסמך (1.1.08) התווסף בצד ימין תאריך חדש 20.3.14. תאריך זה מאוחר למועד התאונה ואף מאוחר למועד צילום האישור ממשרד הרישוי. לכל זאת יש לצרף כי בכתב ההגנה ציין הנתבע כי במועד הרלבנטי הוא החליף את אחיו למספר ימים, ומהדיון האחרון בתיק עלה כי אכן התקיימה שיחה בסמוך לתאונה, ישירות עם הנתבע, וכאמור לעיל הנתבע עצמו טען בכתב ההגנה כי החליף את הצד השלישי למספר ימים. מטעמים אלה, טענת ההגנה של הנתבעים - נופלת.

בכל הנוגע לנזק עצמו ולאחריות המשאית לגביו – הרי שהגם שבמועד הדיון העלה הנתבע טענות כלליות במישור זה, הטענות לא נטענו בכתב ההגנה ומדובר בהרחבת חזית. לגוף העניין, שמעתי את עדות התובע והתרשמתי מהתמונות שצירף, ומצאתי כי הוא עמד בנטל ההוכחה המוטל על בעל דין במשפט אזרחי לשכנע הן ביחס לאחריות המשאית לנזק, והן ביחס לגובה הנזק.

סוף דבר: מהטעמים שפורטו לעיל מצאתי, כי הנתבעים אחראים יחד ולחוד עם מר יוסף מנטל בגין הנזקים שנגרמו לתובע, בסך 5,900 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד היום. בנוסף, הנתבעים יישאו בהוצאות התובע הן בשל הארכת המועד שניתנה ולא נוצלה והן בשל כל ייתר נסיבות התיק בסך כולל של 1,500 ₪. את הסכומים הללו יש לשלם לתובע בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.