ת"ק 52531-09-16 אראל נ' ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

לפני תביעה על סך 20,289 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבעת חברת הביטוח שביטחה את רכבו של מר דניס רוזנבאום בעליו של כלי הרכב מסוג אופל (להלן: "רכב אופל"). על פי כתב התביעה בתאריך 15.2.13 בסמוך לשעה 16:25 עת נהגה התובעת ברכבה בכביש 70, בסמוך לצומת עם כביש 781 בצומת "אבליים" כאשר היתה בעצירה מוחלטת לטענתה והמתינה לאור ירוק ברמזור, פגע רכב האופל ברכבה וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקי גוף ורכוש רבים. התובעת צרפה לכתב התביעה הודעה שנמסרה על ידה למשטרת ישראל לגבי קרות התאונה וכן צרפה דו"ח בוחן תנועה. לטענת התובעת בעקבות נהיגתו הרשלנית של מר רוזנבאום הוגש כנגדו כתב אישום ואף ניתן גזר דין בעניינו במסגרתו רישיונו נשלל ממנו ל- 11 חודשים עד ליום 21.1.15 והוא נשפט למאסר לריצוי בעבודות שירות ולמאסר על תנאי. בנוסף הוטל על מר רוזנבאום קנס כספי והוא חויב בחתימה על התחייבות כספית. התובעת טוענת כי בהתאם לבדיקת הינשוף שנערכה למר רוזנבאום התגלתה רמת אלכוהול הגבוהה מהמותר בחוק. התובעת טוענת כי גם אם יוכח בפני בית המשפט כי הנהג נהג תחת השפעת אלכוהול וגרם לתאונה, אין בכך בכדי לפגוע בכיסוי הביטוחי ובאחריות הנתבעת לפצות את התובעת בגין מלוא נזקיה. טוענת התובעת כי לאור התנערות הנתבעת מאחריותה לפיצוי, התובעת הפעילה את הביטוח שלה בחברת הביטוח כלל על מנת לכסות על הנזקים באופן חלקי. התובעת טוענת כי מדובר באירוע טראומטי במיוחד אשר הותיר נזקים גופניים ונפשיים ובנוסף נמנע מהתובעת החזר כספי. התובעת טוענת כי היו בתי משפט אשר קבעו אשם תורם לנוהג תחת השפעת אלכוהול ובגין אותו אשם תורם מנעו פיצוי או העניקו פיצוי חלקי. התובעת טוענת בכתב התביעה כי בהתאם לפסיקת בתי משפט ככל שהנהג לא פגע במזיד – מכוסה אחריות צד ג' של המבטחת , גם אם הוא נהג ברשלנות או תחת שכרות. המבטחת לא תכסה את הנזקים שנגרמו לרכב בו נהג אך לא תפגע ברכב שמעורב בתאונה בעל כורחו. נוכח האמור, תובעת התובעת סכום של 20,289 ₪ הכולל: הפסד הנחת היעדר תביעות; הפרש בתשלום שכר טרחת שמאי מטעם חברת כלל; הפרש עלות תיקון הרכב; השתתפות עצמית בפוליסת כלל; ירידת ערך.

הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו היא טוענת כי לתובעת שולם סכום בעבור מלוא הנזק העקיף בהתאם לאישור הפסדים שהוצג על ידה. בנוסף טוענת הנתבעת כי שילמה לתובעת את מלוא נזקיה ועל כן יש לדחות את התביעה. בנוסף, טוענת הנתבעת כי המחלוקת בתיק זה מתמקדת בגובה הנזק בלבד. הנתבעת טוענת עוד כי התובעת מסתירה בזדון מבית המשפט את העובדה כי פוצתה בגין ירידת הערך על ידי חברת הביטוח המבטחת את רכבה ובכך מנסה להתעשר מקרות התאונה.

בדיון שהתקיים בפני חזרו הצדדים על טענותיהם.

התובעת טענה כי לא תבעה את נהג הרכב הפוגע מר רוזנבאום כיוון שלא ידעה היכן הוא מתגורר וכי לא היתה לו כתובת קבועה ולא היה נראה שיש את מי לתבוע. זאת ועוד, אשרה התובעת שקיבלה סכום של 3,810 בגין הפסד פרמיה והשתתפות עצמית וציינה כי תיקנה את הרכב עוד לפני ששמאי הגיע על מנת להעריך את הנזקים. לטענת התובעת הוצאותיה בגין תיקון הרכב היו יותר גבוהות ממה ששולם לה בפועל מחברת הביטוח המבטחת אותה חברת "כלל". נוכח טענות הנתבעת, טוענת התובעת שניסתה למכור את הרכב והפסידה במכירתו.

הנתבעת טוענת כי התובעת איננה זכאית לפיצוי נוסף וכי ברגע שקיבלה דרישה מאת חברת הביטוח שמבטחת את התובעת וכי סוכן הביטוח פנה בשמה של התובעת וכי שולם הסכום הכולל וצורף אישור הפסדים עדכני. לגבי ירידת הערך נטען כי התובעת פוצתה על ידי חברת הביטוח שלה בירידת ערך של % 8.2 שזהו אחוז גבוה מאד.

לאחר ששמעתי טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות שוכנעתי כי דין התביעה להידחות. מכל המסמכים שהוגשו לבית המשפט ואף לאחר מכן עת ניתנה לתובעת ההזדמנות להשלים מסמכים עולה, כי התובעת קיבלה כבר פיצוי בגין הנזקים שנגרמו .

התובעת טוענת כי לא פוצתה די ומתייחסת לירידת ערך הרכב וטוענת כי הפסידה רבות שעה שמכרה את רכבה. מטיעוני הנתבעת והמסמכים שהוגשו לי עולה כי התובעת פוצתה בגין ירידת הערך. יחד עם זאת כאמור, נוכח טענות התובעת אפשר בית המשפט לתובעת להשלים הגשת מסמכים ואולם, במסמכים שהוגשו על ידי התובעת לא היה כדי להוות תוספת משמעותית לטענות שנטענו על ידה.

לעניין טענת התובעת כי נגרמו לה הפסדים נוכח מכירת רכבה אציין כי הסכם מכירת רכב הוא פרי משא ומתן בין הצדדים וטומן בחובו שיקולים שונים כגון כוחות שוק ומסחר המכוניות המשומשות ולא רק מצבו של הרכב בעת המכירה. רכב שנמכר לאחר התאונה, מחייב בחינת של המכירה ועל כן על הניזוק קמה החובה להוכיח את סכום המכירה. אדם הטוען לירידת ערך מסחרית מחויב בעמידת נטל הוכחה מוגבר שכן מדובר בתוצר של כוחות שוק. אומר כי ככל שנוגע הדבר לירידת הערך בגין התאונה הרי שהתובעת פוצתה כבר על כך. וכי היא טוענת כי מכירת הרכב גילמה בתוכה את הנזקים של הרכב שהובילו לסכום המכירה הנמוך. שוכנעתי כי התובעת לא הוכיחה טענה זו. אשר על כן, אני קובעת שהתובעת לא הוכיחה תביעתה.

לאור כל האמור, אני קובעת כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה ואני דוחה אותה.

בנסיבות העניין, אינני מטילה תשלום הוצאות על התובעת.