ת"ק 52474-07-17 שפירא ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

המחוקק קבע סד זמנים קצוב להגשת כתב הגנה בתביעות קטנות, ולא בכדי. הבירור העובדתי נשוא התביעה, הוא בדרך כלל פשוט, וכל תכליתו של ההליך הוא להביא לבירור מהיר של המחלוקת שבין הצדדים. חריגה מהמועד הקבוע בחוק, טעון טעם מיוחד אשר ספק אם מתקיים כאן.

טענתה הלאקונית של המבטחת בדבר הצורך לברר את העובדות, מבלי לפרט מתי קיבלה את הדיווח על האירוע, אילו פרטים חסרים, ללא אסמכתאות וכו', כמו גם תדירותן של בקשות מסוג זה, המוגשות בתיקים השונים שבפני ביהמ"ש, יוצרים חשש לדפוס פעולה אשר אינו מתיישב עם תכלית הוראות החוק הרלבנטיות בדבר קציבת המועד להגשת כתב ההגנה.

העובדה שהמשפט קבוע לתאריך רחוק, הינה שיקול אחד במכלול שיקוליו של בית המשפט, ואינה מהווה ערובה להעתרות לבקשה.

ביתר מיקוד, העובדות נשוא התביעה, פשוטות ונהירות למבטחת, עוד מהעת הסמוכה לאירוע התאונתי, אשר דווח לה, ומפורטות בשלל המסמכים הנוגעים לתאונה, שהועברו לה מן הסתם על ידי המבוטח ו/או הצד שכנגד כעולה מתגובת ה"ה שפירא.

לכן, בהינתן מצע עובדתי זה, תשתיתה של הבקשה לוקה בחסר.

עם זאת, וכפי שכבר צויין, מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות להביא לבירור מהיר וצודק של התביעה שהונחה לפתחו תוך שהוא שוחרר מכבלי פרוצדורה, ועיניו נשואות לפתרון ענייני של המחלוקת.

בהקשר זה סבורני, כי ראוי לאפשר למבטחת להיות צד להליך, ולהגיש את התייחסותה לאירוע במסגרת כתב הגנה. היא מחזיקה נתונים ומסמכים אשר יש בהם כדי לסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת.

אציין, כי הדבר הוא גם לטובת התובעים, באשר אם ימצא הנתבע אשם בתאונה, באה המבטחת בנעליו, והיא זו שתישא בתשלום, כך מובטחת הטבת נזקיהם, אם וכאשר תוכח התביעה.