מור נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

בפני תביעה לתשלום תגמולי ביטוח כתוצאה מתאונת דרכים.

התובע, בעל עסק לשטיפת רכבים בירושלים. הנתבע 2 הינו נהג משאית מסוג איסוזו מס' 42-890-59 (להלן: "המשאית"). הנתבעת 1 הינה המבטחת של המשאית בביטוח צד שלישי. ביום 25.1.15, סמוך לשעה 9:00, נכנס הנתבע 2 עם המשאית למתחם תחנת דלק בצומת פת בירושלים ובמהלך נסיעתו פגע בסככת מתקן השטיפה שבבעלות התובע. כתוצאה מכך נגרם נזק לסככה.

בהתאם לחוות הדעת אשר הגיש התובע לנתבעת 1 בגין נזקיו, חוות דעת של השמאי מר ספי יוסף קוזי, נקבע כי הנזק שנגרם לסככה עומד על סך 61,880 ₪. כמו כן נקבע כי שווי אובדן ימי הכנסה עומד על 6,920 ₪ ובצירוף שכר טירחת השמאי בסך 3,159 ₪, עומד הנזק של התובע על סך כולל של 71,959 ₪.

הנתבעת 2 פנתה לשמאי מטעמה, מר משה ברקן, אשר העריך את נזק התובע לסככה, אובדן ימי עבודה ושכר טירחת שמאי, בסך כולל של 42,200 ₪. סכום זה שאינו שנוי במחלוקת שולם לתובע בהתאם לפירוט אשר בנספח ג' לתביעה.

התובע הגיש תביעה על יתרת הסכום, בהתאם לחוות דעת השמאי מטעמו, בסך 31,000 ₪.

ביום 16.7.17 התקיים דיון במהלכו נחקרו הצדדים, לרבות השמאים. הוסכם, כי ימונה שמאי מכריע מטעם בית המשפט. ביום 19.7.17 מונה מר יהושוע סדן, כשמאי מכריע לצורך הערכת הנזק שנגרם לעסקו של התובע כתוצאה מהתאונה.

ביום 24.9.17 הגיש המומחה מטעם בית המשפט, מר סדן, את חוות דעתו וזאת לאחר ביקור במקום.

לאחר קבלת חוות הדעת, הנתבעים הגישו הודעה ולפיה לאור חוות דעת השמאי, יש להשיב להם את חלקם בתשלום שכר מומחה בית המשפט. התובע הגיש תגובה וטען להסתייגויות מחוות דעת השמאי בעניין ברזל הסככה ובעניין הנזק שנגרם למצלמות האבטחה. כמו כן ביקש התובע החזר שכר הטירחה ששילם לשמאי בית המשפט.

המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו, כי להערכתו סך הנזק שנגרם לתובע עומד על סך 49,120 ₪ לפי הפירוט הבא: