ת"ק 52310-11-15 ונונו נ' נגר

זוהי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונה שקרתה ביום 29.6.15 בה היה מעורב רכבה של הנתבעת.

גרסת הנהגת ברכב התובע לתאונה:

נסעתי לעבודה בהרצליה, ברמזור לפני העבודה שלי, עברתי את הרמזור, רכב לפני עצר מהר, עצרתי ואז מאחורי ישבה בת אל, לא הספיקה לעצור ונכנסה בי, לי זה הרגיש חזק. נבהלתי, יצאנו מהרכב, שתינו הסכמנו שלא רואים מה קרה לרכב בגלל השמש הנורא חזקה שהייתה, וגם היא אמרה וגם אני אמרתי את זה. והחלפנו פרטים, כמה דקות אחרי זה נכנסתי לחניון של העבודה וראיתי כיווצים מעל הפגוש, ושחיקה של הצבע, איפה שהיא פגעה.

גרסת הנתבעת הינה:

הייתי בדרך לעבודה, גם אני עובדת בהרצליה. יש את הצומת של משכית ומדינת היהודים, מאד פקוק בבוקר, מהירות נסיעה של 5-10 קמ"ש, היא בלמה בפתאומיות ואני גם אבל לא הספקתי, והרכב פגע, מכת נשיקה ממש. יצאנו מהרכב, ושתינו הסכמנו שלא ראינו נזק, וכל אחת צילמה בנייד שלה. שלי זה מזדה 2, ושלה שברולט. והיא הראתה לי סימן למעלה, הרכב לא במצב חדש. הראיתי לה את פערי הגובה וזה לא יכול להיות, היא אמרה סליחה ושהיא לא שמה לב. יש צילומים שצילמתי, עם תאריך ושעה. לי רכב לבן ולה אפור, ואין אף נגיעה. הייתה נגיעה, אבל אני אומרת שהנזק שהם תיארו זה לא מהנגיעה הקלה שלי, הם הלכו לדו"ח שמאי שבוע ומשהו אחרי התאונה, יכול להיות, אני לא אומרת שלא נגעתי, אבל הנזק שתיארו נראה שמנסים לנצל המצב על הגב שלי. אני לא יודעת מה אני עושה פה ולא עורכת דין. הנזק שתיארו לא הולם את הנגיעה הקלה, ואין אף סימן, ודו"ח השמאי זה על צבע, פחחות, שיפוץ, וחשמל, ונניח הייתה בעיית חשמל, זה כתוב 60 ₪, שם. הם הוציאו דו"ח שמאי כולל מע"מ, 1900 ₪ ומשהו, נראה שיש פה ניסיון לנצל המצב ולעשות כסף על הגב שלי כי אני הייתי מאחורה.

לאור עדויות הצדדים עולה כי אין מחלוקת בדבר האחריות לתאונה שכן הנתבעת מאשרת כי פגעה ברכב התובע מאחור. המחלוקת היא למעשה על היקף הנזק, שכן בניגוד לנטען בכתב התביעה ובחוות דעתו של השמאי הרי שטוענת הנתבעת כי בזירת התאונה היתה הבנה כי לא נגרם כל נזק אלא לכל היותר "נשיקה" בין הרכבים.

התובע עצמו אמר בדיון כי רכב את הרכב מספר חודשים לפני התאונה וכי עד לבדיקת השמאי לא היתה בו כל פגיעה אחרת.

לבית המשפט הוצגו תמונות (חלקן צורפו לכתב ההגנה) מהן ניתן להתרשם כי ברכבי הצדדים אכן אין כל פגיעה והפגושים "נקיים".