ת"ק 52262-03-15

לפני מונחת תביעתו של התובע לפיצויו בגין נזקי פח שאירעו לרכבו בתאונת דרכים מיום 22.11.14.

לטענת הנהגת מטעם התובע, שנהגה ברכבו בעת קרות התאונה, הכביש הוא בעל 5 נתיבים כאשר היא נוסעת בנתיב הרביעי ואילו הנתבעת נסעה בנתיב שלשמאלה, סטתה לתוך נתיב נסיעתה, פגעה ברכב בו נהגה וגרמה לו נזק. התביעה נתמכת גם בחוות דעת שמאי מטעמו של התובע. התאונה ארעה ביום גשום ועמוס.

לטענת הנתבעת היא רצתה להשתלב לתוך נתיב נסיעת אשת התובע ואף נתנה זכות קדימה לרכב שחור שעבר לפניו ונתנה לו לעקוף ורק לאחר מכן נכנסה לתוך הנתיב, וכשכבר היתה בתוכו, הרגישה את הפגיעה מרכבו של התובע ובלמה מיד. הנתבעת גם מודה כי רצתה לעקוף (מימין) כיוון שהנתיב שלה היה פקוק. עוד מודה הנתבעת כי "אם הייתי רואה אותה מגיעה,... זכות הקדימה היא שלה והייתי נותנת לה". [ע' 2 שורה 5 לפרוטוקול]

לאחר שעיינתי את כתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים, ועיינתי בתמונות ממקום וזמן האירוע שהוצגו בפני על ידי הצדדים, הגעתי למסקנה כי הדין התביעה להתקבל.

ואלה נימוקי:

1. אני מקבלת את גרסת אשת התובע באשר לאופן קרות התאונה ונותנת בה אמון מלא. גרסתה נתמכת בתמונות, שהוצגו על ידי התובע וכן תמונה שהוגה דווקא בידי הנתבעת במכשיר הנייד שלה (תמונה שהוגשה לאחר הדיון לתיק בית המשפט). התמונות מדברות בעד עצמן. מהתמונה שהוצגה בפני על ידי הנתבעת, עולה כי רכב התובע עמד בעת קרות התאונה כשכולו בנתיב נסיעתו ואף צמוד יותר לימין. ככל שסטתה אשת התובע לנתיב השמאלי כגרסת הנתבעת הרי שרכבה היה מוטה שמאלה ולא נשאר בנתיבו כאשר הוא צמוד לקו ההפרדה מצד ימין. הנתבעת שמיהרה לברוח מנתיבה הפקוק לא שם לב כלל לתנועה שבנתיב הנסיעה בו היא רצתה להשתלב. התנהגותה הרשלנית של התובעת היא שגרמה לתאונה. אין ממש בדבריה כי "לדעתי היא אחראית" [ע' 2 שורה 6 לפרוטוקול].

2. מגרסאות שני הצדדים עולה כי הנתבעת היא שסטתה לתוך נתיב נסיעת רכב התובע בכדי לברוח מהנתיב בו נהגה שהיה פקוק. הנתבעת אף מודה שאם היתה רואה את הנהגת התובעת היתה נותנת לה זכות קדימה ומניחה לה לעבור.

3.הכביש באותו יום היה עמוס, פקוק ומזג האויר היה סגרירי. בנסיבות כאלה היה על הנתבעת לנהוג במשנה זהירות כאשר רצתה לסטות מנתיב נסיעתה ולא לטעון כי לא ראתה את רכב התובע.

4.בנסיבות העניין, אני קובעת כי הנתבעת ברשלנותה גרמה לתאונה והיא אחראית גם לתוצאותיה.