נחמני נ' וועד בניין 18 ואח'

1.התובעת היא בעלים של דירה בבניין המצוי ברחוב **** 16 בבאר יעקב (להלן: בניין 16). לתובעת שני מקומות חניה המוצמדים לדירתה ואשר מצויים בחניון שמשותף לבניין 16 ולשני בניינים נוספים באותו רחוב ואשר יכונו "בניין 18" ו-"בניין 20".

2.חלק מהדיירים בבניין 18 ובבניין 20 קיבלו את כל ההיתרים הנדרשים לשם ביצוע הרחבות למרפסות של דירותיהם (להלן: ההרחבות) ולשם כך שכרו את שירותיה של חברה קבלנית בשם מ.פ. נירים טכנולוגית בנייה מתקדמת מע"מ (להלן: חברת נירים).

3.לצורך ביצוע ההרחבות ומטעמי בטיחות, חברת נירים נאלצה לעשות שימוש בשני מקומות החניה השייכים לתובעת ולכן ניתנה לתובעת אפשרות לעשות שימוש בשני מקומות חניה אחרים השייכים לבניין 18 באופן זמני עד סיום ביצוע ההרחבות (להלן: החניות החלופיות).

4.בעת שרכב שבבעלות התובעת חנה באחת מהחניות החלופיות (להלן: הרכב), הוא ניזוק בכך שנוצר כיפוף בגג של הרכב. התובעת איננה יודעת כיצד נוצר הכיפוף בגג של הרכב, אך מעלה השערה שייתכן ונפל על הגג חפץ כלשהו מתוך בניין 18 או מתוך בניין 20 וזאת או מטעם אחד הדיירים בבניינים האמורים או מטעם אחד מעובדי חברת נירים.

5.התובעת הגישה את תביעתה נגד ועד בניין 18 ועוד שני דיירים המתגוררים בו וכן נגד ועד בניין 20 ועוד שני דיירים המתגוררים בו וגם נגד חברת נירים. יצוין תחילה שלא ברור מכתבי הטענות האם ועד בניין 18 וועד בניין 20 הם אישיות משפטית העומדת בפני עצמה, או לא.

6.מכל מקום, לא התרשמתי שהתובעת הוכיחה שעומדת לה עילת תביעה כנגד מי מהנתבעים. התובעת לא טענה שהחניות החלופיות נמסרו לה בניגוד לרצונה. העובדה שהתובעת החנתה את רכבה באחת מהחניות החלופיות והוא ניזוק שם, לא מקימה, כשלעצמה, עילת תביעה נגד מי מהנתבעים. התובעת לא הסבירה מדוע תבעה דווקא את שני הדיירים שבפניי מבניין 18 ואת שני הדיירים שבפניי מבניין 20, וזאת בין אם מי מהם משמש כוועד בית באותו בניין, ובין אם לא. בסופו של יום, על התובעת להוכיח שאחד או יותר מהצדדים שצורפו, אחראי באופן אישי לנזק שנגרם לרכב, ואת זאת לא עשתה. בפועל, התובעת לא הביאה ולו בדל ראיה שמי מהנתבעים הוא זה שגרם לנזק הנטען ברכב.

7.לפיכך, התביעה נדחית. התובעת תשלם הוצאות משפט בסך של 600 ₪ לכל אחד מהנתבעים שלהלן: אסף סבג, חיים פרולו ואלון בן הרוש.

8.לדיון שהתקיים במעמד הצדדים לא התייצב נציג מטעם חברת נירים וגם לא התייצב אורי בן משה. בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום לחייב את התובעת בתשלום הוצאות משפט עבור חברת נירים או עבור אורי בן משה.

9.כל אחד מהצדדים רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז תוך 15 ימים.

המזכירות תשגר העתק פסק הדין לצדדים.