ב.נ. נ' עיריית תל אביב-יפו

זהות הצדדים ותמצית הטענות הצריכות לעניין

1. לפניי תביעת נזיקין בגדרה התובע, א.ב.נ., תובע מאת הנתבעת, עיריית תל-אביב (להלן- "העירייה"), פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בעקבות אירוע תאונתי מיום 11/5/16 (להלן- "התאונה") אשר אירע עת השתתף, יחד עם שתי בנותיו הקטינות, במופע זיקוקי דינור אשר העירייה קיימה והפיקה לרגל יום העצמאות, או אז הוא נפגע, עפ''י הנטען, במצחו כתוצאה מפגיעה של שיירי זיקוק.

    

2. לטענת התובע האחריות לקרות אירוע התאונה מוטלת על שכמי העירייה בהיותה זו שארגנה, קיימה והפיקה את מופע זיקוקי הדינור. בכתב הגנתה העירייה חלקה על עצם קרות התאונה, על נסיבותיה כפי שגם חלקה על אחריותה לקרות אירוע התאונה. העירייה הוסיפה וטענה כי :"עסקינן בתביעה מוזרה, אשר עילתה אירועים מדומיינים פרי מוחו של התובע, אשר נפגע ע''י דבר מה ומנסה למצוא דרך מקורית לחיפוש אחר כיס עמוק על ידי המצאת תרחיש עלילתי" (סעיף 4 לכתב ההגנה). לא בכדי בחרתי להביא את הדברים כלשונם וזאת בהינתן הלשון הקטיגורית בה הנתבעת בחרה לנסח את כתב הגנתה, והדברים יפורטו בהמשך.

    

3.  לשלמות התמונה יובהר כי ביום 25/7/17 התקיים לפניי דיון במהלכו הצדדים טענו את טיעוניהם.

    

   ההכרעה 

4. אקדים אחרית לראשית וכבר כעת אציין שעל יסוד מכלול החומר המונח לנגד עיניי, וכן בשים לב להתרשמותי הבלתי אמצעית והישירה מעדותו של התובע שהעיד לפניי, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב לנסיבות התרחשות התאונה, וכן לאחר שעיינתי ביסודיות בדו''ח הפינוי של מגן דוד אדום (להלן – מד''א), הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

    

   נימוקי ההכרעה בתמצית

5. ככל שהדברים אמורים בשאלת נסיבות אירוע התאונה, התובע העיד כי :" שנה שעברה יום העצמאות בערב, ישבנו באחת מהשורות הראשונות, דקות ממש, דקה שתיים מאז שהתחיל מופע הזיקוקים, הבטנו למעלה בשמיים ופתאום הרגשתי מכה אדירה, זה מכה שרק אח''כ הבנתי שזה משב של רוח שמסיט את הדבר הזה שפגע בי בעוצמה חזקה ובחום. אני אחזתי את ראשי, דיממתי, הייתה לי בלוטה אמתית וגדולה. ניגשתי באופן מיידי לניידת מד''א. חבשו אותי---ופוניתי לאיכילוב" (עמ' 1 לפרוטוקול שורות 18- 23).