ת"ק 51745-05-14 סיון נ' ממן ואח'

כללי

1) מונחת לפניי תביעת כספית לחייב את הנתבעים בדמי תיווך, זאת בעטיה של עסקת מכר מקרקעין בה תיווך התובע. התובענה הועמדה על סך 30,300 ₪.

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

טענות הצדדים

3)התובע טוען בתביעתו בין השאר, כי בינו לבין הנתבעים, נכרת ביום 13.2.10 הסכם - טופס הזמנת שירותי תיווך (להלן: "הטופס") [נספח ב' לכתב התביעה] - לפיו יפעל התובע לאיתור רוכשים לנכס מקרקעין שביקשו למכור ואשר נמצא בעיר בית שמש (להלן: "הנכס"). לפי הטופס האמור, דמי התיווך שהיו מגיעים לתובע עם מימוש המכירה של הנכס הועמדו על 1% ממחיר המכירה של הנכס. התובע טוען כי במסגרת התיווך האמור הציע לנתבעים רוכשים פוטנציאליים רבים במהלך שלוש שנים וביום 3.10.13 נמכר הנכס לרוכשים עקב תיווכו של התובע, בסך של כשני מיליון ₪ (2,031,129 ₪). התובע טוען כי זכאי הוא לדמי תיווך שלא שולמו לו, בסך 20,300 ₪, זאת מכוח חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המתווכים"). התובע תובע בנוסף פיצוי בגין עוגמת נפש ונזקים נוספים בסך 10,000 ₪, ומכאן סך התביעה (30,300 ₪).

4) הנתבעים טוענים בהגנתם בין השאר, כי התביעה נגדם הוגשה בחוסר תום לב וכי דינה להידחות. הנתבעים טוענים כי מלבד סיכום חד-פעמי, מיום 13.2.10, לפיו יקבל התובע דמי תיווך בשיעור 1% ממחיר המכירה, מעולם לא היה כל סיכום דומה בין הצדדים לפיו יגבה התובע דמי תיווך כלשהם מהנתבעים, אלא בכל פעם הוצעו רוכשים, סוכם מחדש כי דמי התיווך ייגבו מן הרוכשים הפוטנציאליים. הנתבעים טוענים כי לעניין הטופס מיום 13.2.10 הוא הסכם חד-פעמי שהתייחס רק לאפשרות של מכירת הדירה למשפחה מסוימת ששמה צוין על-גבי הטופס, היא "משפחת ג'סמן". משלא השתכללה עסקת המכר עם משפחת ג'סמן, הטופס האמור, כך לטענת הנתבעים, אינו רלבנטי עוד. הנתבעים טוענים כי התובע הבטיח להם שישמיד את הטופס האמור. עוד טוענים הנתבעים כי בכל ההזדמנויות שהתובע הביא רוכשים פוטנציאליים, הבהירו לו כאמור וכך הסיכום היה עמו, כי דמי התיווך ייגבו מן הרוכשים. לדידם של הנתבעים, באשר לעסקת המכר אשר התממשה בשנת 2013, התובע לא היה מעורב במכר הדירה, הוא היה בפגישה אחת בלבד, לא התעניין בהתפתחויות ולכן היה ברור לנתבעים שאין להם שום מחויבות כלפי התובע.

5) בדיון בבית המשפט העידו התובע, שני עדים מטעמו וכן הנתבעים.

דיון והכרעה

6) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי, ולאחר שהתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי כי בדין לקבל את התביעה, כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.