ת"ק 51732-01-16 שריקי ואח' נ' מדינת ישראל

עסקינן בתביעה קטנה במסגרתה עותרים התובעים לפצותם בגין נזק שנגרם למשקוף ו/או לדלת ביתם בעקבות מעשה רשלני של הנתבעת.

הנתבעת אינה חולקת על אחריותה לקרות הנזק.

המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב שאלת גובה הנזק. התובעים טוענים כי הנזק שנגרם להם עומד על סך של 14,000 ₪ בקירוב, ואילו הנתבעת טוענת כי גובה הנזק עומד על סך של כ – 600 ₪ בלבד.

בשים לב לפער העצום בין הערכות השווי בהן אוחזים הצדדים, ובשים לב לכך ששני הצדדים העלו בשלבים כאלה או אחרים של ההליך את האפשרות ששווי הנזק יוערך על ידי שמאי רכוש (התובעים במכתב ששלח בא כוחם לנציגת הנתבעת, והנתבעת בדבריה לפרוטוקול מיום 06/10/16), החליט בית המשפט בדיון שהתקיים ביום 06/10/16 כי ימונה שמאי רכוש מטעם בית המשפט, כאשר בשלב זה תישא הנתבעת בתשלום שכר הטרחה של השמאי.

לצדדים נשלחה הודעה עם פרטי השמאי המוצע, והם התבקשו להביע, עד ליום 01/11/16, הסתייגויות, ככל שקיימות כאלה, ביחס למיהותו של השמאי המוצע.

התובעים הודיעו כי מבחינתם אין מניעות ביחס למיהות השמאי.

הנתבעת לא מצאה לנכון להגיב ביחס למיהות השמאי (כך שיש לראותה כמי שמסכימה למיהות המומחה) ותחת זאת שלחה 2 הודעות דחופות, במסגרתן עתרה לבטל את ההחלטה בדבר מינוי שמאי רכוש מטעם בית המשפט, מהטעם שאין טעם במינוי מומחה בשים לב לכך ש"דלת המריבה" כבר אינה במקומה.

יובהר, כי ההחלטה למנות שמאי רכוש מטעם בית המשפט ניתנה כאשר בית המשפט מודע לכך שהדלת כבר אינה במקומה, אלא מונחת בחצר ביתם של התובעים (הדברים נאמרו במהלך הדיון על ידי התובעת 2 ולמרבה הצער לא תועדו בפרוטוקול אך חקוקים בזיכרונו של מותב נכבד זה). לפיכך, אין בהודעות הדחופות ששלחה הנתבעת משום נסיבות חדשות המצדיקות עיון חוזר בהחלטה מיום 06/10/16.

כמובן, שהצדדים יוכלו להעלות בפני השמאי כל טענה, לרבות את הטענה שלא ניתן להעריך את שווי הנזק שנגרם לדלת בשל כך שהדלת אינה מותקנת במקומה.