סנדלוב נ' חוסין

לפני תביעה בגין תאונת דרכים שאירעה בשפרעם. מכתב התביעה עולה כי לטענת התובע בתאריך 24.9.16 בסביבות השעה 15:00 היה בדרכו לביתו משפרעם לכיוון קריית אתא. ביציאה משפרעם לפתע מהכיכר הגיח רכב הנתבע מולו כאשר נסע בניגוד לכיוון התנועה כאשר הכביש מסומן בחיצים בצורה ברורה.

התובע טען בכתב התביעה כי בלם את רכבו וצפר ללא הפסקה אך הנהג לא הסתכל קדימה עד שהשלים חמישה מטר ופגע ברכב התובע חזיתית. בניסיון להחליף פרטים, הנתבע מסר פרטים אך לא את פרטי הביטוח שלו. הנתבע ביקש מהתובע לנסוע אחריו לכיוון מסעדה שטען שהיא שלו ושם ימסור לו את פרטי הביטוח. התובע נסע למקום אך הנתבע לא היה שם ובמקומו הגיע אדם שהציג עצמו כאחיו של הנתבע בשם פאדי נפאע אשר ניסה לשכנע את התובע לתקן את הרכב בשפרעם כיוון שלרכב שלהם אין ביטוח והתובע סירב ומסר שהרכב שלו מטופל במוסך מורשה בלב המפרץ. אותו פאדי הסכים לשלם את מלוא התיקון אך כשבזבז לטענתו 4 שעות במוסך בלב המפרץ, סירב לשלם את הסכום ואמר לו לגרור את הרכב לתיקון בשפרעם. נוכח אי הסכמתו של הנתבע לתקן את רכב התובע הוגשה התביעה.

הנתבע הגיש כתב הגנה ובו נטען שלטענתו במהלך נסיעה שגרתית שדרך המוכרת לו היטב נכנס התובע למסלול נסיעתו והתנגש ברכבו בצידו השמאלי מכיוון מושב הנהג.

לטענת הנתבע התאונה אירעה מאחר והתובע החליט על דעת עצמו ובקלות ראש מטופשת לטענתו, להיכנס ו/או לפנות שמאלה דרך כניסה מפתח שנפתח באי הפרדה אשר מפרידה בין שני מסלולי הנסיעה, תוך הסחת דעת ואף קלות ראש לתוצאות שעלולות להיגרם בעקבות וכתוצאה מהתנהגותו הלא אחראית.

בדיון שהתקיים בפני חזרו הצדדים על טענותיהם.

התובע הציג בפני בית המשפט תמונות וחזר על הטענות שטען בכתב התביעה.

הנתבע טען כי איננו אשם בקרות התאונה וכי מתבצעות עבודות בכביש זה וכי הכביש מוכר לו נוכח העובדה שהוא עובר שם בכל יום. לטענתו, נסע בנתיב הנסיעה ופתאום ראה שרכב יוצא מתוך פתח ונכנס לנתיב שלו. לטענת הנתבע בלם את הרכב וצפר לתובע אך הוא המשיך בנסיעתו. עוד טען הנתבע כי אשתו ישבה לידו ויכולה להעיד על כך אם תתבקש על ידי בית המשפט. הנתבע מסר שהרכב של בנו וכי לא זוכר אם היה לרכב ביטוח או לא. הנתבע מכחיש כי נסע בניגוד לכיוון הנסיעה וטען כי התובע הוא שנסע בניגוד לכיוון התנועה. עוד טען הנתבע כי לא טענת התובע שלא הסכים למסור פרטים איננה נכונה וכי האדם שהזדהה כאחיו אינו אחיו אלא אחיינו וכי המסעדה שדיבר עליה התובע שייכת לבנו וכי ביקש מהתובע שהמשטרה תבוא למקום אך התובע סירב. הנתבע ציין כי האשמה רובצת על העירייה וכי אם במקום היה תמרור אזי התובע לא היה נכנס לנתיב נסיעתו. התובע אישר את מקום התאונה בתמונות אך טען שאינו רואה את רכבו בתמונה. כאשר הוצגו בפני בנתבע התמונות נ/1 טען הנתבע כי מדובר בשתי תאונות שונות.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי טענות הצדדים שוכנעתי כי יש לקבל את תביעתו של התובע במלואה. אינני מקבלת את גרסתו של הנתבע שמהתמונות שהוצגו בפני עולה שמדובר בשתי תאונות שונות. כמו כן, אינני מקבלת את גרסת הנתבע כי הוא נסע על פי החוק וכי התובע הוא זה שנסע בניגוד לכיוון התנועה . התמונות מדברות בעד עצמן. התמונה אשר מתעדת את מנח הרכבים מיד בסמוך לקרות התאונה אינה מותירה ספק כי הנתבע הוא שנהג בניגוד לכיוון התנועה ונכנס לנתיב נסיעתו של התובע ופגע בו חזיתית. הסימונים בכביש מראים בבירור שמכונית הנתבע נסעה בניגוד לכיוון התנועה ואני קובעת כי התובע הפר בצורה בוטה את הוראות החוק ועל כן אני קובעת כי התאונה נגרמה בשל אשמתו של הנתבע.

באשר לנזקים שנגרמו למכונית התובע. התובע תובע סכום של 4,000 ₪. לאחר שהתובע הוכיח את הנזק בגין התאונה לגבי השתתפות עצמית בסך של 950 ₪ אני קובעת שהוכיח סכום זה. בנוסף, ראשי נזק אחרים כגון הפסד השתכרות וכו' לא הוכחו ועל כן, נוכח העובדה שהנתבע זומן כדין בדיון קודם ולא התייצב וכן נוכח העובדה שנגרמו לתובע הוצאות משפט אני קובעת כי הנתבע ישלם לתובע סכום כולל של 2,000 ₪ הכולל הוצאות משפט ואשר ישולמו תוך 30 ימים מיום פסק הדין אצל הנתבע שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום פסק הדין.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י"א תשרי תשע"ח, 01 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.