עאמר נ' חן הסעות

פתח דבר וטענות הצדדים

1. לפני תביעה קטנה על סך 2,990 ₪ לפני מע"מ + 1,500 ₪ פיצויים בגין עוגמת נפש.

2. לטענת התובע, התובע עבד בהסעות עבור הנתבעת במשך כמה חודשים בשנת 2016, כאשר בסוף חודש 8/16 הנתבעת פיטרה אותו ולא שילמה לו עבור הסעות שעשה בחודש 8/16 (23 הסעות כאשר עלות הסעה הינה 130 ₪, סה"כ 2,990 ₪).

3. לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה היות וללא חשבונית מקורית, הנתבעת אינה יכולה להזדכות על התשלום לתובע ואינה יכולה לשלם לו אם אכן מגיע לו תשלום. כמו-כן, במהלך ביצוע ההסעות על ידי התובע הוא גרם תקלות רבות ובגין כך קוצרה תקופת העסקתה של הנתבעת עצמה וכן נגרם לה נזק בסך של למעלה מ-10,000 ₪.

    

   דיון והכרעה

4. אין מחלוקת בענייננו כי התובע ביצע הסעות עבור הנתבעת.

5. התביעה הוגשה ביום 23.3.17, כאשר מחדלה הנטען של הנתבעת התרחש ב-8/16. השיהוי בהגשת התביעה – אומר דרשני.

6. כלל הוא כי "המוציא מחברו עליו הראייה".

   בענייננו, התובע לא המציא חשבונית מקורית לתשלום – והדבר מחליש משמעותית גרסת התביעה. בדיון טען התובע כי הוא שלח לנתבעת את החשבונית המקורית והיא זרקה אותה לזבל - והנתבעת הכחישה זאת (ר' עמ' 1, שו' 13 ואילך לפרו'). יחד עם זאת, הנתבעת הציעה לשלם לתובע 1,000 ₪ כמחווה, על אף שהעלתה טענות כרימון לעניין התנהלותו של התובע – והדבר מדבר בעד עצמו, כמו-גם עובדת כך שהנתבעת, למעשה, לא מכחישה כי התובע ביצע הסעות בעלות כנטען ועובדת כך שהנתבעת לא תבעה נזקה הנטען בסך למעלה מ-10,000 ₪, על אף שכתבה בסעיף 13 לכתב הגנה כי תגיש תביעה שכנגד על הסכום כנ"ל.