ת"ק 51564-02-16 ענתבי נ' א. דורי בניה בע"מ ואח'

לאחר שעיינתי בבקשה לביטול פסק הדין בתגובה, וכן בכתב התביעה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. בעל דין שקיבל פסק דין במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית, ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

השיקולים הרלבנטיים במסגרת הפעלת שיקול דעת בית המשפט בעניין זה, הינם שניים: סיבת המחדל וסיכויי ההגנה. נקודת האיזון שנקבעה בפסיקה, נוטה להעדפת ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות אף במקרים בהם נגרמה התקלה באשמת בעל הדין, ובלבד שיש בידיו סיכוי להצלחת הגנתו, ואין במחדלו משום זלזול מכוון בבית המשפט. לעניין זה יפים דברי כב' הנשיא שמגר בע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מא(3) 746, 749 (1987), שפסק כך:

"בעניין זה נהגו בתי המשפט מאז ומעולם בגמישות מסוימת ונטו לבטל פסק-דין שניתן בהיעדרו של בעל דין, על מנת שיתאפשר לו להשמיע דברו. אפילו נגרמה התקלה באשמתו, עשויה בקשתו של אותו בעל דין להיענות, ובלבד שיש בידו להראות סיכוי להצלחת הגנתו ושאין במחדלו משום זלזול מכוון בבית המשפט (ר"ע 526/86 פרושינובסקי ואח' נ' שרסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ, פ"ד לז(4) 485; ע"א 32/83 (בר"ע 301/81) אפל נ' קפח, פ"ד לז(3) 431, בעמ' 438, וכן ראה האזכורים בספרו של ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (בורסי - פרץ את טובים מהדורה 4 תשל"ד) 569-572). כך נהג גם בית משפט זה, כשנעתר לבקשות מעין אלה, ולעתים גם כאשר הטעם לאי-הופעתו של בעל דין נעוץ היה ברשלנות של עורך הדין שלו (ראה ע"א 32/83 (בר"ע 301/81) הנ"ל וכן ע"א 149/63, רייכטנברג ואח' נ' מנצר, פ"ד יז(2) 493), והשווה דעות הרוב והמיעוט בע"א 597/65 פולק נ' בורנשטיין, פ"ד כ(3) 114)"

זאת ועוד; נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות ההולמת את נסיבות העניין. ככלל, הטלת הוצאות בגין המחדל, משקפת אמצעי מידתי להגשמת האיזון ההולם בין האינטרסים הנוגדים, אשר מאפשר להימנע מהסנקציה החמורה יותר של סירוב לבטל פסק דין שניתן מבלי לשמוע את עמדת המתגונן.

בענייננו, המבקשת חדלה במחדל דיוני מהותי של היעדר הגשת כתב הגנה במועד. עם זאת התרשמתי כי מדובר בטעות, ולא בזלזול בהליך השיפוטי. כן התרשמתי כי למבקשת טענות הגנה הראויות להישמע ולהתברר במסגרת המשפט עצמו, בפרט לגובה הפיצוי שנתבע. מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקשת, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין, בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 600 ₪ לטובת התובע, אשר ישולמו לתובע ללא קשר לתוצאות ההליך הסופי, וזאת בתוך 30 ימים מהיום, באמצעות המחאה שתישלח לכתובת התובע לפי כתב התביעה. בנוסף, המבקשת תפקיד בקופת בית המשפט את הסך של 3,000 ₪, להבטחת ביצוע פסק הדין ככל שייפסק בסופו של יום לטובת התובע, וזאת בתוך 14 ימים ממועד סיום השביתה בבתי המשפט. היה ולא תשולמנה הוצאות התובע כאמור או שלא יופקד הסכום האמור במועד, ישוב פסק הדין שניתן על כנו.

הנתבעים רשאים להגיש כתב הגנה בתוך 15 ימים ממועד קבלת החלטה זו (ימי הפגרה במנין).

המזכירות תקבע מועד דיון חדש בתיק, במועד קרוב ככל הניתן.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ו, 01 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: