ת"ק 51534-09-12 לביא נ' גיליצ'נסקי

בפני בקשה מטעמה של המבקשת (הנתבעת) לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות מטעמה לדיון שנקבע ביום 19.6.2013.

המבקשת טענה בבקשתה לביטול פסק הדין, כדלקמן- ההודעה על הדיון לא הומצאה לה. לפי גרסת בתו של המשיב, ההודעה על מועד הדיון הוצמדה על דלת דירה ברחוב יהודה הלוי 48/70, באר שבע, אלא שדירה זו שייכת לבנה המתגורר באילת, ובמועד הרלבנטי הושכרה לשוכר בשם ממנה יהודה, וההמצאה לא הובאה לידיעתה. כתב התביעה לא הומצא לה, ולכן לא הגישה כתב הגנה. נודע לה על מתן פסק הדין כנגדה על ידי שוכר הדירה אשר מצא את המעטפה בתא הדואר.

המבקשת העלתה טענות הגנה שונות, ובכלל זה טענה כי הנזקים הנטענים על ידי המשיב בגין רטיבות ונזילת מים מדירתה, נגרמו על ידי צינור מים משותף של הבניין, וכי סכום הנזקים שנתבעו, בסך של 30,000 ש"ח, הינו מופרז.

המשיב טען בתגובה מטעמו כדלקמן- כתב התביעה הודבק על דלת דירתה של המבקשת על ידי שליח ששוחח עמה בשפה הרוסית, והודיע לה שמסר את המעטפה לדייר בדירה. אין מקום לקבל את טענות ההגנה שנטענו על ידי המבקשת, ואף בית המשפט שנתן את פסק הדין התרשם כי נגרמו נזקים משמעותיים כתוצאה מהנזילות והרטיבות לדירת המשיב.

בדיון שנערך בפני ביום 10.9.2014 טענה המבקשת שבתקופה הרלבנטית התגוררה באילת, ומדי פעם ביקרה בבאר שבע, ולפני ארבעה חודשים עברה להתגורר בבאר שבע בדירת בנה ברחוב יהודה הלוי 48/70. בדיון נכח מר יהודה ממנה שהצהיר כי הוא מתגורר בדירה ברחוב יהודה הלוי משנת 2012. המבקשת נחקרה על ידי בתו של המשיב, הגב' עליזה לאביוד, המייצגת את עניינו בפני בית המשפט מפאת גילו המבוגר (88 שנים), וחזרה על גרסתה.

המבחנים העיקריים לצורך ביטול פסק הדין הינם- האם הוצגו טעמים המצדיקים את העדר הגשת כתב ההגנה בתוך המועד שנקבע בדין, והאם המבקשת העלתה טענות הגנה הראויות לבירור, כאשר בשלב זה של ההליך המשפטי אין מדקדקים בבדיקת הטענות, או בדרכי הוכחתן, וכן יש ליתן את המשקל המתאים לכך שזכות הפנייה לערכאות שיפוטיות הינה בבחינת זכות יסוד.

לאחר שבחנתי את כל שהובא בפני מצאתי לנכון להורות על ביטול פסק הדין, מהטעמים שלהלן.

המבקשת טענה שלא ידעה על הגשת כתב התביעה, ועל מועד הדיון. מטעמו של המשיב נטען כי שליח מטעמו שוחח עם המבקשת בשפה הרוסית, והוצג אישור מסירה על ביצוע המצאה על דרך הדבקה בדירה ברחוב יהודה הלוי 48/70, שצוין עליו כי השליח ביקר במקום בשלושה מועדים שונים, 20.5.2013, 26.5.2013, ו- 27.5.2014. על פני אישור המסירה נרשם כי בוצעה הדבקה מכיוון שאיש לא נמצא בדירה, וכן- "לא נמצא ודברתי עם רחל גם לא נמצאת בבאר שבע". הערת השליח תומכת בטענת המבקשת שלפיה במועד הרלבנטי לא הייתה בבאר שבע, ולפי טענתה הייתה באילת. השליח לא הובא לעדות בדיון שנערך בפני. הוגשה הקלטה של שיחה שנערכה, לפי הטענה, בין השליח לבין המבקשת בשפה הרוסית, וכן הוגש תמליל של השיחה הנ"ל שתורגם לשפה העברית. מעיון בתמליל (ומבלי שיש בכך משום חיווי דעה לעניין משקלו), עולה כי השליח הודיע שברשותו מעטפה הממוענת למבקשת, והאחרונה הודיעה שהיא נסעה, וביקשה מהשליח שיחזיר את המעטפה לשולח, והאחרון הודיע שינסה לבצע מסירה לדייר.

מהאמור לעיל עולה כי המסמכים הרלבנטיים לא נמסרו ישירות למבקשת, אלא הודבקו על דלת הדירה. טענת המבקשת שלפיה לא הייתה בבאר שבע במועד הרלבנטי, נתמכת בהערתו הנ"ל של השליח שנרשמה על פני אישור המסירה, וכן בתמליל שהוצג בפני. טענת המבקשת שהדירה הושכרה לדייר יהודה ממנה, נתמכה בהסכם שכירות שצורף לבקשה הנדונה, ולהודעתו של הדייר בדיון שנערך בפני. לא מצאתי כי טענת המבקשת שלפיה התגוררה באילת בתקופה הרלבנטית נסתרה בחקירתה. יש לשים לב לכך שבמסגרת השיחה שנערכה לפי הטענה בין השליח לבין המבקשת, השליח לא הודיע למבקשת כי המדובר במסמכים הנוגעים להליך משפטי.

לאור האמור לעיל, הנני סבור כי בנסיבות העניין יש מקום להורות על ביטול פסק הדין מחמת חובת הצדק.

מעבר לכך, לאור טענות ההגנה שהעלתה המבקשת, ועל פני הדברים, נראה לי כי יש מקום לערוך בירור ענייני בטענות הצדדים לגופן, ומבלי שיש בכך כדי לחוות דעה לגבי משקלן, או סיכויי קבלתן, וכן יש ליתן בנסיבות העניין משקל מתאים לזכות הפנייה לערכאות שיפוטיות, שהינה בבחינת זכות יסוד בשיטת משפטנו.

ככל שננקטו הליכי הוצאה לפועל על יסוד פסק הדין שניתן בתיק זה, הנני מורה על עיכוב הליכים וכספים בתיק ההוצאה לפועל, עד למתן החלטה אחרת.

המבקשת תגיש כתב הגנה תוך 30 יום ממועד מתן החלטה זו (פגרה במניין).

קובע לדיון הוכחות ביום 31.12.2014, בשעה 12:30.

בנסיבות העניין לא ראיתי לנכון לעשות צו להוצאות.

הצדדים מתבקשים לברר את זהות המותב שידון בתיק טרם מועד הדיון.

המזכירות תפתח את התיק ותודיע לצדדים.