ורנר ואח' נ' חגג' ואח'

לפני תביעה לתשלום פיצוי בגין נזקים שנגרמו לפריטי ריהוט שונים בדירה מושכרת.

רקע

התובעים הם בעליה של דירה ברח' מבצע עובדה 31 ד' בחדרה (להלן: "הדירה"). בהתאם להסכם שנחתם בינם לבין הנתבעים, השכירו להם התובעים את הדירה לתקופה של 12 חודשים החל מיום 1.4.15 ועד ליום 31.3.16, תמורת דמי שכירות חודשיים בסך 3,200 ₪ (להלן: "ההסכם").

בסעיף 8 להסכם פורטו פריטי ריהוט שונים של התובעים שנמצאו בדירה במועד השכרתה לנתבעים כאמור, ואלו הם: "מיטה כפולה, שני מזרונים, מזנון סלון לבן + שידה לבנה, שתי שידות ראש טואלט, חדר ארונות כולל מדפים, כיסא ומחשב, שולחן מחשב, בסלון ובמטבח שתי כורסאות ירוקות מחוברות, כורסת סלון זוגית, תנור אפיה, שולחן מטבח זכוכית עם רגלי ניקל, שולחן זכוכית עגול בגינה, כסאות פלסטיק, דוד שמש, מקרר וכן בגינה – מחסן כתר למכונת כביסה ומייבש". בסעיף 7 להסכם התחייבו הנתבעים לשמור על הדירה במצב שבו הם קבלו אותה, דהיינו – כשהיא נקיה, צבועה, מסודרת ומשופצת ולהחזירה לתובעים כשהיא צבועה ונקיה גם כן.

טענות התובעים

בעתירתם לחיוב הנתבעים בתשלום פיצוי בסך 4,400 ₪ בתוספת הוצאות, טוענים התובעים כי הללו הפרו את התחייבויותיהם כלפיהם - הן בכך שהותירו את הדירה אחריהם כשהיא "מטונפת ומלוכלכת, חורים בקירות ושירותים ומקלחת מטונפים" והן בכך שחלק מפריטי הריהוט שנמצאו בה בעת השכרתה כאמור, ניזוקו בשל הוצאתם אל מחוץ לבית, עד כי לא ניתן לעשות בהם שימוש עוד.

במהלך עדותם בפני אישרו התובעים כי במעמד חתימת ההסכם בקשו מהם הנתבעים שיפנו חלק מן הפריטים הללו מהדירה ואולם לגרסתם, בהיעדר מקום אחסון הולם אצלם, הם השיבו לבקשה זו בשלילה. עם זאת, בהמשך הסכימו התובעים להצעת הנתבעים כי יאחסנו את אותם פריטים במחסן השייך לאביה של נתבעת 1. דא עקא, שבחלוף מספר חודשים – כך לגרסתם – גילו התובעים כי חלק מפריטי הריהוט השייכים להם הוצאו מן הבית והושארו בחצר כשהם חשופים לפגעי הגשם והשמש, עד כי ניזוקו כליל והם נאלצו לרכוש פריטים חדשים במקומם: הספה הדו-מושבית ו- 2 המזרונים התמלאו בפטריות ועובש (ר' בתצלומים מיום 28.5.15 ו- 26.3.16 וחשבונית מס ע"ס 2,000 ₪ בגין רכישת ספה חדשה); שולחן המטבח התכסה בחלודה ובסיסי רגליו נמצאו כשהם מלאים רימות (ר' בתצלומים ת/2 וחשבונית מס ע"ס 1,900 ₪ בגין רכישת שולחן חדש + 4 כסאות); תנור האפיה ("טוסטר אובן" – ר.ס.מ) נמצא זרוק מחוץ לבית (ר' בתצלום ת/1); 2 שידות לבנות נמצאו אף הן מחוץ לבית, ועוד (ר' בשאר התצלומים). התובעים הוסיפו וטענו כי הנתבעים החליפו את צילינדר דלת הכניסה של הדירה ללא ידיעתם ו/או הסכמתם וכי הדירה הוחזרה להם על ידם בתום תקופת השכירות בשעה 23:45 בלילה, שהיא שעה בלתי סבירה ולא מקובלת. בהכחישם את טענות הנתבעים בדבר השבת הדירה לרשותם כשהיא נקיה ומסודרת, הגישו התובעים קבלה מיום 3.4.16 ע"ס 400 ₪ שלגרסתם שולמו על ידם למנקה בעבור נקיון יסודי של הדירה (ת/4).

טענות הנתבעים

בכתב ההגנה שהוגש מטעמם, כמו גם בעדותם בבית המשפט, אישרו הנתבעים כי הם אכן הוציאו את פריטי הריהוט הנדונים אל מחוץ לדירה ואולם טענו כי הדבר נעשה בידיעתה ובהסכמתה המלאה של התובעת וכי פריטים אלה כוסו על ידם ביריעות ניילון. את החלפת צילינדר דלת הכניסה הסבירו הנתבעים בהיתקעות המפתח במנעול באופן שלא אפשר את כניסתם אל הדירה ובכל הנוגע לאופן בו הושבה הדירה לתובעים עם סיום תקופת ההסכם, טענו כי הדירה היתה נקייה ו"במצב טוב יותר משקיבלו אותה". את השעה המאוחרת בה הושב מפתח הדירה לבעליה הסבירו הנתבעים בחזרתו המאוחרת של הנתבע מעבודתו באותו ערב ולתמיכת טענה זו הפנו אל הודעת הטקסט שנשלחה מטעמם אל התובעת ביום 31.3.16 בשעה 21:46 בה הודיעו לה כי "הדירה פנויה ונקייה" וכי היא "מוזמנת לבוא לקחת את המפתחות" – ר' נ/4. הנתבעים הוסיפו והגישו את התצלומים

נ-1-נ/3 בהם נראית הדירה כשהיא נקיה ומסודרת, הספה הדו מושבית עומדת במקומה בכיסוי ירוק, תנור האפיה ניצב במקומו במטבח, השידות הלבנות גם כן ושולחן המטבח נראה נקי. בהתייחסותם לשווי הפריטים מושא התביעה הפנו הנתבעים לתצלום שולחן חדש דומה לזה שלטענת התובעים ניזוק, כשהמחיר המוטבע עליו הינו 895 ₪ בלבד – נ/5.

בתגובתה למראה הצילומים הללו, טענה התובעת כי מדובר בתמונות שצולמו ביום כניסת הנתבעים אל הדירה או זמן קצר לאחר מכן ולא במועד יציאתם ממנה ואילו הנתבעים עמדו על טענותיהם, ציינו כי תנור האפיה היה "לא שמיש" מלכתחילה וכי המזרונים היו ספוגים בריח של שתן. בנוסף לכך הביעו הנתבעים תמיהתם לנוכח התאריכים הנקובים בחשבוניות רכישת פריטי הריהוט החדשים – הספה והשולחן+הכסאות (15.2.16 ו- 4.4.16 , ר' הקבלות - ר.ס.מ).