ת"ק 51472-06-13 שרון נ' כהן

לפניי בקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה והתייצבות, שניתן נגד המבקש ביום 5.2.2014 על ידי כב' השופטת (בדימוס) א' טלמור ובגדרו חויב לשלם לתובע את סכום תביעתו – 33,200 ₪ בהקשר להסכם להזמנת שירותי תיווך למכירת דירת המבקש שכרתו הצדדים (להלן: "פסק הדין").

שני שיקולים יש לשקול בגדר בחינת הבקשה – הסיבה להיעדר ההתייצבות לדיון ועילת הגנתו של הנתבע.

אשר לסיבת היעדר ההתייצבות, המבקש טוען בבקשתו כי לא התייצב לדיון ולא התגונן מאחר שלא קיבל לידיו זימון לדיון. לטענתו, עבר לדירה חדשה יום קודם למועד הדבקת הזימון על דלת דירתו הישנה. כן הפנה לתצהיר אודות מועד מסירת מפתח הדירה החדשה ולחוזה רכישתה.

עוד טען המבקש כי לא היה מודע לפסק הדין שניתן נגדו עד אשר נפתחו נגדו הליכי הוצאה-לפועל.

המשיב, בתגובתו לבקשה, טוען כי בוצעה למבקש מסירה כדין של כתב התביעה ושל ההזמנה לדיון בדרך הדבקה על דלת דירתו בכתובת הרשומה במרשמי משרד הפנים וזאת על ידי שליח. המשיב הגיש תצהיר של השליח לפיו ביקר הלה בדירת המבקש יומיים עובר להדבקה ומצא בה אדם העונה לתיאורו של המבקש, אשר טען בפניו כי אינו מכיר את המבקש וסירב לקבל מידיו את ההזמנה לדין. משחזר לדירה ומצאה ריקה – ביצע הדבקה של ההזמנה לדיון על דלתה. המשיב הגיש תצהיר לפיו עובר למועד הדיון התקשר למבקש, עדכן אותו על מועד הדיון וביקש את כתובתו העדכנית על מנת לשלוח לו את הזימון, אך המבקש סירב לבקשתו. המשיב מוסיף וטוען כי הנתבע התעניין למול עורך דין אודות סיכויי הגנתו בטרם מועד הדיון, שאליו לא התייצב.

בטרם נתן את פסק הדין, קבע בית המשפט כי: "עיון ברישומי המחשב מלמד כי כתב התביעה נמסר כדין לידי הנתבע וכך גם ההזמנה לדיון שנקבע". בית המשפט הפנה לאישורי מסירה, לתצהירי התובע והשליח ולשאילתה ממאגרי הנתונים.

סברתי כי סמיכות הזמנים בין מועד מעבר המבקש לדירה החדשה לבין מועד הדבקת זימונו לדיון על דלת דירתו הקודמת, כעולה מהמסמכים שצורפו לבקשה ולתגובה, מלמדת הסבר מסוים להעדר התייצבותו המבקש לדיון, באופן שאינו מצביע בהכרח על זלזולו בהליך המשפטי.

לעניין עילת ההגנה, טוען המבקש כי ביטל את הסכם התיווך עם התובע בהודעה טלפונית עובר למועד מכירת דירתו, אותה ביצע לטענתו בעצמו וללא סיוע התובע. לסברת המשיב, אין באמירה זו כדי לכונן למבקש עילת הגנה.

התרשמתי כי טענת המבקש ראויה לבירור קצר בכור ההיתוך המשפטי של הדיון ויש לתת למבקש הזדמנות נוספת לקבל את יומו בפני בית המשפט כדי להשמיעה.

נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת והעדפה היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה בטענות הצדדים על פני החלטות במעמד צד אחד.