ת"ק 51295-11-14 אנקונינה ואח' נ' צרופיבסקי

התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבע ע"ס של 8,248 ₪ עבור נזקים שנגרמו לרכב בסך של 5,602 ₪, שכ"ט שמאי בסך של 930 ₪ , ירידת ערך בסך של 1,261 ₪ והוצאות ,לרבות אגרה, בסך של 500 ₪. לכתב התביעה צורפה שמאות וכן קבלה עבור תשלום שכ"ט שמאי.

הצדדים חלוקים בינהם בדרך בה קרתה התאונה.

התובע מס' 2, הנהג, טוען כי נסע אחרי הנתבע בכביש בו היו שני נתיבים. בשלב מסויים התפצל הכביש לשלושה נתיבים , התובע אותת ימינה ופנה לנתיב הימני, הנתבע המשיך ישר וכשביצע את הפניה, שמע רעש מצידו השמאלי וראה כי הנתבע נכנס ברכב בצידו השמאלי האחורי.

הנתבע טען כי עבר למסלול הימני, לכיוון הפניה ימינה , אולם התובע חתך אותו מצד ימין והזדרז להשתחל לפניו וכך נגרמה התאונה. עוד טען הנתבע כי לא ראה את התובע מגיע היות והוא היה בשטח מת.

הצדדים אינם מסכימים לעניין מיקום התאונה, כאשר התובע טוען כי התאונה קרתה סמוך לפניה ימינה והנתבע טוען כי קרתה קודם לכן.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות לרבות התמונות שצורפו, מצאתי מקום לקבל את התביעה, מהסיבות הבאות:

1. ראשית, בשים לב לתמונות הצומת שצורפו לכתבי הטענות ולפגיעה בשני הרכבים , גירסת התובע נשמעת סבירה יותר. גם אם הייתי מקבלת את גרסת הנתבע, ומתוך הנחה ששני הצדדים נמצאים בנסיעה, אין זה סביר בעייני כי צורת הפגיעה ברכבו של התובע תהיה כפי שטען הנתבע. אילו קרה האירוע כפי שמתאר הנתבע, ניתן היה לצפות כי הנזק לרכבו של התובע יהיה לאורך צידו השמאלי, לפחות מחלקו האמצעי של הרכב וכי הפגיעה לא תהיה רק בחלק האחורי של הרכב.

2. שנית, גם אם הייתי מקבלת את גרסתו של הנתבע לדרך בה קרתה התאונה, היה מקום להטיל עליו אחריות היות וגם אם אקבל את טענתו כי הסתכל במראה הימנית ולא ראה את התובע, היה מקום גם להפנות מבט, בנוסף למבט במראה לכיוון הנתיב אליו מתכוון הנתבע לסטות, דווקא משום שלטענת הנתבע רכבו גדול ובו שטחים מתים.

3. לאור זאת אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע מס' 1, בעלי הרכב, סך של 7,748 ₪ וכן הוצאות משפט, הכוללות גם את אגרת בית המשפט, בסך של 500 ₪ ממועד הגשת התביעה ביום 24/11/14 ועד למועד התשלום בפועל.