ת"ק 5129-12-16 ישייב ואח' נ' גימנסיה - בתי ספר תיכוניים ע"ש גולדנר בע"מ ואח'

כתב-התביעה 

לטענת התובעת -היא עולה חדשה שמתקשה בשליטה בשפה העברית.

ביום 1/9/2016 היא נרשמה אצל הנתבעת ללימודי השלמת בגרות וחתמה על הסכם עם הנתבעת שבו נרשם סכום שכר הלימוד ואופן התשלום.

לטענתה ההסכם שהיא חתמה עליו מהווה חוזה "דרקוני" לפי החוק אשר נכפה עליה כאשר היא חתמה עליו מבלי לקבל הסברים בגין תנאיו.

לגרסתה, ביום חתימת ההסכם הסבירו לה נציגי הנתבעת כי היא יכולה לבטל את הלימודים לאחר ניסיון של יומיים.

לטענת התובעת, באותו יום של חתימת ההסכם משראתה שיש לה קושי להשתלב בלימודים לאוריקשיי השפה היא הודיעה לנתבעת על רצונה לבטל את ההסכם ודרשה להחזיר את כספה.

ואולם, לטענתה הנתבעת סירבה להשיב לה את כספה וטענה בפניה כי היא לא זכאית להחזר מכח סעיף 9 להסכם ההרשמה שקובע כי: "ביטל התלמיד את הרשמתו מכל סיבה שהיא עד שבוע לפני תחילת הלימודים, יחוייב ב-25% משכה"ל ובדמ"ה. ביטל התלמיד הרשמתו/השתתפותו מכל סיבה שהיא עד 7 ימים מיום תחיל הלימודים לא יהיה זכאי לכל החזר ויהא חייב לעמוד בתשלום מלוא שכה"ל לקורס/ מסלול/שנת לימודים/ מלא/ה".

אז שכנעה אותה המשיבה ללמוד מקצועות אחרים מלבד אנגלית ולקחה שני שיעורים והבינה שהקורס אינו מתאים לה.

לטענת התובעת, מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד שהינו בבחינת תנייה גורפת בהסכם התקשרות תוך התעלמות מחובת ההגינות המוגברת המוטלת על הנתבעת.

היא תובעת את עלות שכה"ל בסך 18,500 ₪ , 5,000 ₪ הפסד ועוגמת נפש 2,340 ₪.

כתב-הגנה

טענת התובעת כי היא ביטלה את הלימודים ביום ההרשמה מופרכת – לשיטת הנתבעת.

לדבריה התקבלה הודעת הביטול רק ביום 25/9/2016 לאחר שהתקבלה אצל הנתבעת הודעת הביטול מטעם התובעת.

לטענת הנתבעת, בניגוד לטענות התובעת יומני הלימודים מעידים שהיא השתתפה שיעורי מתמטיקה, אנגלית ואזרחות בימים 11/9/2016 ו-13/9/2016 ולכן לא יכולה לעמוד לה הטענה כי היא ביטלה את הלימודים כבר ביום ההרשמה.

בנוסף, נטען כי בניגוד לטענות הנבעת היא לא ביטלה את הלימודים בשל קשיי שפה אלא מתירוצים אחרים בשל קשייה לעמוד ב-3 מבחני בגרות באותו מועד.

עוד נטען, כי מלפנים משורת הדין מוכנה הנתבעת לבוא לקראת התובעת ולחשב את ביטול הלימודים כעבור 7 ימים מיום תחילתם ולחייב אותה רק ב-60% משכר הלימוד ולחייב אותה בסך של 11,000 ₪ משכר הלימוד .

לטענת הנתבעת, התובעת מסר לנתבעת במעמד חתימת ההסכם 12 שיקים ע"ס 1,542 ₪ אשר מתוכם נפרע רק שיק אחד בלבד. לפיכך, לטענת הנתבעת התובעת נותרה חייבת לה יתר חוב בסך 9,558 ₪ אשר בגינה הוגשה התביעה שכנגד.