יהודאי ואח' נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ ואח'

1.התובעים רכשו כרטיס טיסה.

הטיסה אמורה הייתה לצאת בשעה 13:25 מנתב"ג לזקינטוס שביוון. אין מחלוקת על כך שהיה עיכוב והטיסה המריאה באיחור. לטענת התובעים, הטיסה המריאה רק בשעה 16:45 או בסמוך לכך, ואילו לטענת הנתבעת הטיסה המריאה באיחור של שעתיים וחצי לערך.

לטענת התובעים, לא היה במקום נציג של הנתבעות להודיע על האיחור והם למדו עליו רק מהלוחות האלקטרוניים בשדה התעופה. לטענתם, גם לא הוצע להם לקבל מזון או משקה או שירותי תקשורת, אף שהיו זכאים לכך לפי סעיף 7 לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) התשע"ב – 2012 (להלן –"החוק").

2.התובעים טוענים שלא רק שלא הוצעו להם השירותים האמורים, הנתבעות גם הפרו את הוראות סעיף 14(א)(1) לחוק, שעל פיו היה עליהן להציג במקום גלוי מודעה, המפרטת את זכויותיהם במקרה של עיכוב הטיסה.

לטענת התובעים, בעקבות השינוי במועד יציאת הטיסה, הם פנו למחלקת שרות לקוחות אצל הנתבעת 2, מפעילת הטיסה, ומשם הופנו אל מחלקת קשרי לקוחות אצל הנתבעת 1 ושם שטחו את טענותיהם. בתשובה, נאמר להם כי מועד הטיסה אכן נדחה בשעתיים וחצי אך בהתאם לחוק עיכוב כזה לא מזכה בפיצוי, שכן מדובר בעיכוב של פחות מ- 8 שעות.

3.בשל עמדה זו של הנתבעות, ומאחר שלטענת התובעים מגיע להם פיצוי בשל כך שלא הוצעו להם מזון ומשקה בזמן שהמתינו לטיסה שהתעכבה, הגישו התובעים את התביעה.

התובעים טוענים, כי מאחר שהנתבעות לא הציעו להם את השירותים שהגיעו להם עקב העיכוב בהמראה, הרי שיש לחייב אותן בפיצויים לדוגמא, בהתאם לסעיף 11 לחוק. לכן, הוגשה התביעה, כשהתובעים דורשים שבית המשפט יפסוק לטובת כל אחד מהם סך של 10,000 ₪.

4.הנתבעות הגישו בקשה לדחיית התביעה על הסף, בנימוק שבסופו של דבר הפעילה את הטיסה חברה שלישית, חב' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ. בדיון חזרה בה נציגת הנתבעות מטענה זו, הדיון התנהל לגופו, ושמעתי בו את טיעוני שני הצדדים.

5.בסופו של הדיון הצעתי לצדים לסיים את המחלוקת בפשרה, אך הצדדים לא הגיעו להסכמה. לפיכך, ניתן עתה פסק הדין.

6.הנתבעות מודות, למעשה, שהטיסה המריאה באיחור של יותר משעתיים (לטענתן שעתיים וחצי), מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה. משכך, היו התובעים זכאים לשירותים המפורטים בסעיף 7(א) לחוק.