סדון נ' לירן ואח'

1.בפניי תביעה לפיצוי כספי, עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 30/5/17 בה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבעת מס' 1, שהיה מבוטחת אצל הנתבעת מס' 2.

2.התובע עותר לסכומים הבאים:

הוצאות תיקון הרכב – 6,436 ₪;

שכ"ט שמאי – 650 ₪;

הפסד ימי עבודה ונסיעות למוסך – 2,000 ₪;

עוגמת נפש – 1,000 ₪.

סה"כ – 10,086 ₪.

3.לטענת התובע הוא נסע ברחוב פיכמן שהינו כבש דו-סטרי לכיוון צומת T עם שדרות חן. שדרות חן הוא כביש חד-סטרי והתובע היה חייב לפנות שמאלה ב- T. לטענתו, עצר בתמרור עצור, התקדם לאט תוך כדי פניה שמאלה, כאשר הוא הביט לצד ימין לראות אם יש כלי רכב מתקרבים. לדבריו, הוא כלל לא הסתכל שמאלה לכיוון נסיעתו. אז רכב הנתבעת התנגש ברכבו תוך כדי נסיעתו אחורה בעוצמה ובמהירות. כתוצאה מכך רכב התובע ספג נזק משמעותי בכל חלקו הקדמי. לנתבעת היה נזק מצומצם רק בתחתית הטמבון האחורי בצד שמאל.

4.גם התובע וגם בנו שנסע אתו, סברו שעקב מהירות נסיעתה של התובעת היא התכוונה לחזור אחורה על-מנת לפנות שמאלה בתוך רחוב פיכמן. רק כך הם מסבירים את מהירות נסיעתה.

5.הנתבעת לא מכחישה שנסעה אחורה בעת התאונה. היא מתגוררת בדיוק בפינת שדרות חן רחוב פיכמן ואכן איתרה מקום חנייה מול ביתה. לטענתה, היא הסתכלה במראות, לא ראתה רכב המגיע מאחור והחלה בנסיעה אחורה להחנות את רכבה. אז התנגש רכב התובע ברכבה.

6.לאחר ששקלתי טענות הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך: