אגרנוב נ' שער

רקע

לפני תביעה לביטול עסקה - רכישת קורס להעצמה אישית וחיוב הנתבעת להשיב לתובעת את עלות הקורס ששילמה בסך של 3,234 ₪. התקיים לפניי דיון במעמד הצדדים, בו העידו התובעת וכן הנתבעת.

 טענות התובעת:

ביום 19.05.17 נרשמה התובעת לקורס העצמה אישית שניתן על ידי הנתבעת. הקורס נפתח ביום 05.06.17.

כ- 3 שעות לפני מועד פתיחת הקורס, הודיעה התובעת לנתבעת בהודעת ווטסאפ על כך שאין באפשרותה להשתתף בקורס, בשל העובדה שעליה ללוות את סבתה בימים ב' ו- ד' אחר הצהריים, למכון דיאליזה בבית חולים השרון, שכן לא הצליחה למצוא מלווה אחר במקומה.

התובעת פנתה לנתבעת וביקשה לבטל את הרישום לקורס ואת כספה בחזרה, מאחר שלא שקלה את העניין בצורה יסודית ואת שעות הפנאי שלה. התובעת דורשת לחייב את הנתבעת בהשבת הסכום ששילמה עבור הקורס בסך של 3,234 ₪.

בנוסף, הודיעה התובעת כי בכוונתה לבטל את עסקת האשראי וביקשה להודיע לה מה שיעור דמי הביטול כדי שתוכל לשלמם. התובעת הופתעה כשחב' האשראי סירבה לבטל את העסקה, מאחר ולטענתה בית העסק הוא הרשאי לבטל את העסקה. התייחסות לטענת הנתבעת תינתן בהמשך להלן.

דיון והכרעה

כידוע, הנטל להוכחת התביעה מוטל על התובעת בהתאם לעקרון המוציא מחברו עליו הראיה.

לפיכך, עלינו להכריע בשאלה, האם עמדה לתובעת הזכות לביטול העסקה ולהשבת כספה בניכוי דמי ביטול.

הדין החל בענייננו הינו "תקנה 2 (3) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) התשע"א-2010.הקובעת כדלקמן:

"צרכן רשאי לבטל הסכם בהתאם לפסקאות (1) עד (7)...

(3)לרכישת שירות כאמור בפרט 8 ו-9 לתוספת – בתוך 14 ימים מיום עשיית ההסכם ובלבד שהביטול ייעשה 14 ימים שאינם ימי מנוחה לפחות, קודם למועד תחילת השירות.." ( ההדגשות שלי א.ד)

סעיף 9 לתוספת: "חוגים וקורסים למעט קורס כהגדרתו בחוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים, התשס"ט-2008 "

במקרה שלנו, אין חולק על כך שהודעת הביטול לא נמסרה במסגרת המועד הנ"ל ולכן התובעת לא הייתה רשאית לבטל את השתתפותה בקורס. יוער, כי התובעת לא צירפה אסמכתאות כלשהן לעניין מצבה הבריאותי של סבתה.