שי נ' בלאו

בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה שעניינה פיצוי בגין הפרת הסכם מכר דירה.

התובע רכש דירתו מאת הנתבעת. לטענתו הפרה הנתבעת את הסכם המכר משלא מסרה לו את החזקה בדירה כשהיא פנויה מכל חפץ ואדם. לטענתו הותירה הנתבעת חפצים רבים בדירה אותם היה צריך לפנות בעצמו באופן שעיכב אותו מתחילת השימוש בדירה משך כחודש ימים; עוד טען שהנתבעת עקרה מהדירה מחוברים חיוניים ובכלל זה חיבורי הגז.

בנסיבות אלה הוגשה התביעה בגין עלות פינוי הפסולת (3,700 ₪), ניתוק מערכת הגז (1,800 ₪) וחודש שכירות (5,500 ₪).

מנגד טוענת הנתבעת שלא התחייבה למסור את הדירה כשהיא פנויה מכל חפץ או אדם, אלא לכל היותר כשהיא נקיה מכל חוב או עיקול. לטענתה מסרה את הדירה לתובע כפי שמוכר סביר היה מוסר לקונה סביר. כן טענה כי ממילא התובע שיפץ את הדירה והרס את כל קירותיה למעט הקירות החיצוניים. לעניין מערכת הגז טוענת הנתבעת כי לא היה לדירה חוזה גז בתוקף אלא הותקנה מערכת בלוני גז פרטית שנלקחה ולפיכך לא נוצר לתובע בעניין זה כל נזק.

הנתבעת העלתה בנוסף טענת קיזוז בגין תשלומי ארנונה ששילמה לחודשים מרץ-אפריל 2017 למרות שהדירה נמסרה לתובע עוד ביום 1/2/17.

המחלוקת היא אם זכאי התובע לפיצוי מאת הנתבעת בגין הפרת הסכם המכר ו/או נזק שנגרם לו מאופן מסירתה.

על פי הוראות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

עיון בחוזה המכר שנחתם בין הצדדים מעלה שבניגוד לטענה התחייבה הנתבעת כמוכרת למסור את הדירה כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ (ראו "והואיל" השני במבוא להסכם. מסומן ת/5).