ת"ק 5099-07-15 עובדיה ואח' נ' אמסלם תיירות ונופש בע"מ ואח'

התובעים רכשו באמצעות נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), שני כרטיסי טיסה הלוך ושוב, מהארץ ללימה. מסלול הטיסה הורכב מטיסה שבוצעה על ידי אל על למדריד ביום 15/10/13 וטיסה שבוצעה על ידי אייר אירופה ממדריד ללימה, כשזמן הקישור עומד על שעתיים ועשר דקות, וחזרה ביום 6/11/13. לטענת התובעים, אישרה להם הנתבעת שלא תהיה בעיה והם יספיקו לטיסת ההמשך.

התובעים התייצבו לטיסת אל על במועד, וזו יצאה באיחור של כשעה וחצי. עם הנחיתה בשדה התעופה במדריד, התברר להם שהמעבר בין הטרמינלים מסובך, מצריך נסיעה של 10 דקות באוטובוס לצד השני של שדה התעופה, כשהאוטובוס מגיע לטרמינל אחת לחצי שעה. משהגיעו לשער העלייה לטיסת ההמשך, התברר להם שהליך העלייה למטוס הסתיים והם לא הורשו להעלות למטוס.

הטיסה הבאה של אייר אירופה ללימה יצאה כעבור 24 שעות, ובשל קשיי שפה וחשש לפספס את הטיסה, בחרו התובעים להישאר בשדה התעופה, עם תיקי יד בלבד.

במסגרת הדיון שהתקיים במעמד הצדדים, הגיעו התובעים ונתבעות 2 ו- 3 להסכם פשרה, בהמלצת בית המשפט, לפיה שילמו כל אחת מהנתבעות לתובעים סכום כספי בסך של 2,000 ₪. הסכם הפשרה קיבל תוקף פסק דין.

לטענת הנתבעת, משאפשרה מערכת ההזמנות לבצע את ההזמנות, הדבר מהווה אינדיקציה שזמן הקישור של שעתיים ועשר דקות, הינו מספיק ואינו מנוגד לחוקי התעופה והיה בזה די והותר כדי להספיק לטיסת ההמשך. העיכוב של טיסת אל על היה הגורם שבשלו לא ניתן היה להגיע לטיסת ההמשך.

יצוין, על פי כתבי ההגנה של נתבעות 2 ו- 3, זמן הקישור המינימלי הנדרש בטיסות שהוזמנו הינו שעתיים וארבעים וחמש דקות, טענה שלא נסתרה על ידי הנתבעת.

נתבעת 3 התריעה בפני הנתבעת שזמן הקישור הוא פחות מהזמן המינימאלי הדרוש, בהודעה בכתב, ושכדאי להקדים את טיסת אל על, אך זו לא עשתה עם ההתרעה דבר, כפי שאף הודה בכך נציג הנתבעת בדיון, ואף לא הודיעה לתובעים דבר בעניין ההתרעה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל החלטה, כי דין התביעה להתקבל בחלקה. את עיקר האחריות אני רואה לנכון להטיל על הנתבעת, וכפי שנפסק, נתבעות 2 ו-3, לא יצאו פטורות מאחריות.

הנתבעת, התרשלה בתפקידה, לא בדקה היטב את נושא הקישור בין הטיסות וזמן הקישור, משהוכח בפני, כי לפי חוקי התעופה, הזמן המינימאלי הנדרש עומד על שעתיים וארבעים וחמש דקות, והסתמכה על מערכת ההזמנות בלבד. גם כשנתבעת 3 התריעה בפניה, בכתב, בעניין זה, לא טרחה הנתבעת לבדוק את הדברים וליידע את התובעים בנושא שהיה עליהם לדעת מראש, ולאפשר להם לקבל החלטה על פי שיקול דעתם.