ת"ק 50929-06-14 גיאת נ' קווים - המכון לעיצוב ואדריכלות בע"מ

בפני תביעה אשר במסגרתה עותרת התובעת, ספיר גיאת (להלן: "התובעת"), לחייב את הנתבעת קווים – המכון לעיצוב ואדריכלות בע"מ (להלן: "הנתבעת") להשיב לה את התמורה ששילמה ביום 2.10.13 בסך של 8,200 ₪ ב- 8 תשלומים, כדמי לימוד לנתבעת שעה שהתקשרה ביום 2.10.13 עם הנתבעת בהסכם לימודים שנחתם על ידה, ולחלופין, להחזיר לה את מחציתו של סכום זה ששילמה כדמי לימוד לנתבעת הכל בצירוף ריבית הפרשי הצמדה והוצאות.

הנתבעת בהגנתה עתרה לדחיית תביעת התובעת שהוגשה נגדה בציינה כי בתאריך 4.7.13 הגיעה התובעת ליום פתוח שהתקיים בסניף הנתבעת, קיבלה הסבר מעמיק על מבנה המכינה, המרצים ותוכנית הלימודים תוך שהוצג בפניה סילבוס המכינה, (הוא נספח א' להגנת הנתבעת) ובו מתואר החלק המוקדש ללימודי עיצוב אופנה. התובעת אף הוזמנה להשתתף בשיעור ניסיון ללא התחייבות במסגרת מכינת חודש יולי 2013 וכך עשתה ובעקבות זאת נרשמה ביום 2.10.13 ללימודים בנתבעת, חתמה על הסכם לימודים ושילמה את דמי הלימוד הנדרשים. בטופס ההרשמה החתום על ידי התובעת מוגדר מנגנון החזר שכר הלימוד במקרה של פרישה מלימודים. התובעת החלה לימודיה בנתבעת באוקטובר 2013, נכחה ב- 7 מפגשים כשכל מפגש הינו בן 5 שעות אקדמאיות, המהווים יותר מ– 20 שעות לימוד אקדמאיות, כך שהתובעת נטלה חלק בלימודים המתנהלים בנתבעת בתקופת לימודים שוטפת מאז שנרשמה והחלה בלימודיה ועד שהפסיקה הלימודים לדבריה ביום 7.11.13, וזאת בטענה לפיה, לפיה אין היא, התובעת מתאימה לרמה הגבוהה של התרגילים שהתבצעו בכיתה, חוסר עניין מצידה בלימודים שהתנהלו ואכזבה מרמת הקורס יחסית לציפיותיה. שיק בחתימתה של התובעת שניתן לתאריך 15.3.14, ע"ס 1,000 ₪ לא כובד והתובעת לא הסדירה חובה.

הוסיפה וטענה הנתבעת כי התובעת חתמה על הסכם עם הנתבעת, בו מוגדר מנגנון החזר שכר הלימוד במקרה של פרישה מלימודים, לא עמדה בתנאי ההסכם להחזרת תשלום דמי הלימוד ששילמה ולו חלקם שעה שפרשה לאחר שנטלה חלק בלימודים והשתתפה ב- 7 מפגשים המהווים יותר מ- 20 שעות לימוד אקדמאיות ומשכך יש לדחות תביעתה תוך חיובה בהוצאות.

בעדותה בבית המשפט ציינה התובעת את הדברים הבאים:

"בתאריך 2.10.13 נרשמתי לקורס "מכינה לעיצוב ואדריכלות" בסניף השרון בכפר סבא אצל הנתבעת. לפני ההרשמה הייתי ביום פתוח שהתקיים בנתבעת והסבירו לי את כל התהליך של המכינה. במסגרת ההרשמה חתמתי על הסכם לימודים שצרפתי אותו כנספח א' לתביעה. שילמתי עבור הלימודים במכינה סך כולל של 8200 ₪ ב- 8 שיקים, כל חודש שיק כמפורט בנספח ב' לתביעה. הלימודים התחילו ב- 3.10.13, זה היה השיעור הראשון בנתבעת. התחלתי את המכינה. אני רציתי להתמקד בעיצוב אופנה ולכן נרשמתי למכינה. התחלתי את הלימודים במכינה והמכינה היתה מאוד כללית וכללה את כל נושאי העיצוב, כמעט 5 שיעורים שהייתי ממש לא נגענו בנושא עיצור אופנה כלומר 5 שיעורים ראשונים שהייתי בהם דיברו על עיצוב ודיברנו על עיצוב באופן כללי ולא עיצוב אופנה. דיברנו על עיצוב באופן כללי, יותר אדריכלות מאשר עיצוב אופנה וכיו"ב. באמת ניסיתי לגשת למורה שלי ולשאול אותה מה אני יכולה לעשות, איפה אני יכולה כן לנסות יותר ללכת לכיוון של עיצוב אופנה ותנסה לכוון אותי לשם, היא אמרה לי להמשיך להגיע ללימודים, לא ממש ניסתה לעזור לי. כשהבנתי שזה לא משתנה וזה המהות של המכינה ביקשתי לצאת. כלומר רציתי להפסיק את הלימודים במכינה. הלימודים הם חצי שנה ולומדים פעם בשבוע. פניתי לנתבעת וביקשתי להפסיק את הלימודים בנתבעת ושיחזירו לי לפחות מחצית הסכום ששילמתי. הנתבעת סירבה. היא אמרה שעברתי את השעות האקדמיות שזה משהו שלא הסבירו לי ביום פתוח כשישבו איתי על החוזה כשמסתכלים על שיעור עצמו לא כשלוש שעות אלא 45 דקות. יום לימודים זה 3 שעות. היא טענה שהיא לא מוכנה להחזיר לי את הכסף כי אני עברתי את המכסה של ה- 20 שעות אקדמאיות. כלומר כבר השתתפתי בלימודים ואני אומרת שהייתי 5 שיעורים, כל פעם 3 שעות.

מה שאצלהם אני יודעת שרשום זה ששני שיעורים הם שיעורי סדנאות שיכולתי להכנס גם בהתחלה או בסוף המכינה, מתי שנוח לי. היא הכלילה את זה כאילו זה 5 שיעורים ראשונים שהייתי בהם וכללה לי את זה ב- 20 השעות האקדמאיות שעברתי אותם. אני מבקשת לכן שביהמ"ש יורה על ביטול עסקה, יחזיר לי את התשלומים ששילמתי בסך של 8000 ₪ ולחילופין את מחצית הסכום ששילמתי, הכל בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות".

עדה מטעם הנתבעת, הרצליה הופמן, ציינה בעדותה הדברים הבאים:

"אני מסבירה את מהות הלימודים במכינה: המכינה היא קדם אקדמית, היא נוגעת בכל מקצועות העיצוב. כאשר הלימודים מתקיימים בלופ, ז"א שיש כל הזמן קורסים, קורס נגמר וקורס מתחיל, כלומר לאורך כל השנה סטודנט או מועמד ללימודים יכול להרשם למכינה, יש לו את הסילבוס שיש לי כאן העתק ממנו, מוגש ומסומן נ/1. והסילבוס הזה מאפשר לכל סטודנט להצטרף בכל זמן נתון למכינה ובעצם לקבל את כל השיעורים של המכינה מאחר ומתבצעים בלופ. הסילבוס לא נדבך על נדבך, אלא הוא במעגל שוטף שכל סטודנט יכול להצטרף בכל זמן נתון לכל מיני קורסים במכינה ולהתקדם בלימודים שלו. המכינה מבטיחה לסטודנטים שעד שלא יתקבלו למוסד לימודי, הם יוכלו לחזור ולהשתתף בשיעורי המכינה ללא עלות נוספת. בזמן ההרשמה וגם ביום הפתוח הנושא הזה מועבר, וכמובן שהתובעת קיבלה את הסילבוס שלנו שבו רשום בדיוק מהם התכנים הנלמדים במכינה. בנוסף לכך, יש את טופס אישור הלימודים שהיא חתמה עליו והוא מהווה איזה שהוא חוזה. הענין של צירוף כל נושאי העיצוב נובע מכך שאדם שמחליט ללכת ללמוד, קודם כל עיצוב זה עיצוב, והוא נכון לגבי כל הנושאים והרציונל שבדבר הזה הוא שסטודנט שרוצה להרשם שיפתח לכל נושא העיצוב, כי לא תמיד סטודנט יודע מה הוא רוצה. מדובר על חיילים משוחררים בדרך כלל. כאשר התובעת נרשמה ללימודים היא ראתה את הסילבוס וחתמה על טופס ההרשמה ללימודים, שני הדברים האלה היו צריכים לתת לה את האינפורמציה לגבי מה שעתיד לקרות במכינה. כשהיא אמרה שנאמר לה שהיא יכולה להצטרף לשיעורים נוספים, כי הלימודים בלופ, זה נכון ואף אחד לא מנע ממנה. מעבר לזאת, הוצע לה אחרי שהיא ביקשה להפסיק את הלימודים במכינה שהיא יכולה ללכת ולהצטרף לקורסים אחרים, של תפירה, אופנה, סטיילינג, והיא לא רצתה. גם אחרי שהיא הגישה את התביעה הציעו לה זאת והיא סירבה. גם באופן כללי אצלנו בביה"ס כל סטודנט שסיים את הלימודים שלו ורוצה להרגיש חיזוק באיזה נושא מוזמן תמיד להגיע ולקבל שיעורי חיזוק, ז"א שהיא יכלה להגיע לשיעורי המכינה של אופנה עצמה כפי שהיא נרשמה, ומעבר לזאת אם רצתה לקבל חיזוקים היתה מוזמנת לשיעורים נוספים. בקשר להחזרת התשלום, הנתבעת אינה מוכנה במקרה זה להחזיר לתובעת תשלום, הכל כפי שפורט בכתב ההגנה. טופס הרישום שהיא חתמה עליו זה חוזה וכתוב בדיוק מתי מחזירים ומתי לא מחזירים את התשלום עבור הקורסים ולתובעת לא מגיע חזרה סכום כלשהו".

בחקירתה הנגדית על ידי התובעת לשאלה "כשהגעתי ליום פתוח וישבתי עם יעל המנהלת ידעתי ספציפית מה אני רוצה ללמוד, למה לא אמרו לי ולא כיוונו אותי למסלול נכון, מסלול שיש בו עיצוב אופנה ולא עיצוב בכללי. הם אמרו לי שבתוך זה יהיו שיעורים שיתנו לי להגיע לעיצוב אופנה ויהיו לי גם שיעורי עיצוב אופנה וזה לא היה" השיבה "את נרשמת למכינה לקראת לימודים אקדמאיים". לשאלה "נכון, אבל לא הסבירו לי ממש. אני אמרתי שאני רוצה להגיע לתיק עבודות כדי להתקבל לשנקר ואני לא יכולה להראות בשנקר תיק עבודות אדריכלות שעשיתי" השיבה "את התקבלת למכינה, לקראת לימודים אקדמאיים וזה התפקיד של המכינה, להכין אותך למבחני הכניסה לשנקר כולל תיק עבודות ואנחנו עושים זאת".

עדה נוספת מטעם הנתבעת, אושרה גזר, ציינה בעדותה הדברים הבאים:

"אני מנהלת את סניף ראשון לציון של הנתבעת וכרגע גם מנהלת את סניף כפ"ס של הנתבעת. התובעת התקבלה ללימודים לקורס מכינה לעיצוב ואדריכלות בתאריך 2.10.13 וחתמה על חוזה. אני מציינת שהנתבעת השתתפה בלימודים החל מיום 3.10.13 והיא היתה ביותר מ- 5 מפגשים, אולי ב- 8 או 9 מפגשי לימודים, כשכל מפגש הוא של שלוש וחצי שעות שעון וזה נחשב ל- 5 שעות אקדמאיות כל מפגש. כך שהיא היתה בתקופת לימודים שוטפת מאז שהיא נרשמה ועד שהפסיקה את הלימודים לדבריה ב- 7.11.13. מתעניינים שנרשמים אצלנו לכל קורס ולא רק למכינה, מגיעים לפגישת ייעוץ כדי שתתווך את הסילבוס שניתן להם. הסילבוס מאוד מאוד מפורט וכתובים בו כל התכנים וכל מה שהולך להלמד בקורס כזה או אחר, בשקיפות מלאה כפי שמפורט בנ/1 ואת זה קיבלה התובעת. זאת אומרת שהמכינה לעיצוב ואדריכלות היא למעשה מכינה. כשמה כן היא – עיצוב ואדריכלות, אז איך התובעת יכולה לומר שהיא לא יודעת שהיא נרשמה למכינה לעיצוב ולאדריכלות אם זו המכינה שהיא נרשמה אליה. בתוך המכינה יש מס' סדנאות שמתעסקים בתארים העיצוביים שיש באקדמיה, כמו למשל תקשורת חזותית, אופנה, אדריכלות, וכיו"ב. המכינה שלנו מכינה את הסטודנטית גם ברמה הכללית להבחן בבחינות הקבלה של האקדמאיות באופן כללי וגם באופן ספציפי לכל לאחד מהתחומים האלה. אני מתקנת את התובעת ואומרת לה שתיק העבודות של סטודנט שמגיע לאקדמיה, לא משנה למי מהתחומים, לא חייב להיות מאותו תחום. נהפוך הוא, ככל שתיק העבודות מגוון יותר, כך גדולים סיכוייו של סטודנט להתקבל לאקדמיה. זאת אומרת שבמכוון המכינה שלנו מרחיבה בתחומים כדי שהסטודנט יקבל את ההכנה המתאימה בכל תחום כדי להתקבל לאקדמיה. התובעת ביקשה להפסיק את הלימודים במכינה, היא הביעה אי שביעות רצון ואמרנו לה שהיא לא תוכל לקבל החזר כספי אך כדי שתהיה מרוצה, לפנים משורת הדין, הצענו לה את מגוון הקורסים שעולים בקנה אחד עם השכר שהיא שילמה והיא לא הסכימה והגישה את התביעה. אנו מבקשים לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות".

בחקירתה הנגדית לשאלה "בחוזה שעות אקדמיות אף אחד לא אמר לי לפי מה אתם מחשבים את זה" השיבה "שעה אקדמית היא שעה אקדמית זה 45 דקות. שעה אקדמית זה לא דבר שאנו מחליטים אלא זו אקסיומה בכל מוסד לימודי". לשאלה "אני אומרת שהייתם צריכים לכתוב ששעה אקדמית זה 45 דקות" השיבה "אני לא מקבלת את הדברים שלך, שעה אקדמית היא שעה אקדמית והיא ידועה לכל אדם, וזה 45 דקות. ככה זה מכיתה א' ועד האונ'. כל אחד יודע מה זה שעה אקדמית וגם את ידעת". לשאלה "למה לא רשום בחוזה שאני יכולה להכנס לשיעורים כמה פעמים" השיבה "את רק נרשמת למכינה וחתמת על חוזה והשתתפת ב- 8 שיעורים ולא הגעת לשלבים הנוספים של הקורס, אלא הפסקת את הלימודים מרצונך".