ירקוני נ' אמור קלאב תיירות ונופש בע"מ

רקע וטענות הצדדים

בפניי תביעה להחזר כספי על סך 5,000 ₪ אשר הוגש בהליך של תביעות קטנות.

התובעת טוענת כי ביקשה לרכוש מהנתבעת נופש במלון קלאב הוטל בטבריה. בהצעה הראשונה הוצע לתובעת העיסקה בסכום של 2,980 ₪. התובעת הסכימה לכך ומסרה את פרטי כרטיס האשראי של אחיה. לאחר מכן, נציגה מטעם נתבעת 2 יצרה קשר עם התובעת וטענה כי נפלה טעות ושווי העסקה הינו 4,080 ₪. משכך התובעת ביקשה לבטל את העסקה, ודרשה מהנציגה אישור על ביטול וזה נשלח לה עם חשבונית החזר תשלום המקדמה בסך 200 ₪ כשמעל הדף רשום ביטול. התובעת הזמינה את הנופש בסופו של דבר דרך חברת ארז רקורד. לאחר מספר חודשים הופתעה התובעת לגלות כי הנתבעת חייבה את כרטיס האשראי של אחיה בסכום של 3,810 ₪ למרות שהעסקה בטולה. התובעת יצרה קשר עם הנתבעת לבירור החיוב וטענה כי עליה להחזיר לה את כספה.

הנתבעת טוענת כי התובעת רכשה חופשה בסכום של 4010 ₪ והתובעת היא זו שביטלה את ההסכם. עוד טוענת כי ההסכם החדש אותו סגרה עם ארז רקורד, אינו פותר את התובעת בהסכם מול אמור קלאב תיירות. הנתבעת מודה כי חייבה את הכרטיס אשראי שמסרה התובעת בהתאם לחוזה שנכרת בניהם.

דיון והכרעה

סבורני כי דין התביעה להתקבל.

לא מובן לי למה הנתבעת חייבה את התובעת בחלוף חצי שנה על סכום החופשה. בנוסף לא מקובל עליי טענת הנתבעת כי רישום ביטול על גבי החשבונית נועד רק לצורכי המערכת, סבורני כי חשבונית זו אכן מהווה ביטול על העסקה כולה שכן התובעת שילמה מקדמה בסכום של 200 ₪ וזה הסכום היחיד אותו הייתה אמורה הנתבעת לבטל בלבד שכן לא בוצע חיוב נוסף, רק לאחר חצי שנה חייבה שוב שלא כדין את כרטיס האשראי שמסרה התובעת. בנוסף לכך לא סביר שהתובעת תזמין חופשה לאותם תאריכים בלי לדעת ולחשוב כי העסקה הראשונה בוטלה, ותחויב פעמיים על אותה עסקה משני חברות שונות.

עדות התובעת היתה קוהרנטית, מתאימה לאמור בשיחות שהוקלטו ואמינה בעיניי.

יתירה מזה, הנתבעת לא הוכיחה ולא טענה כלל שהיא כספקית חוייבה על ידי קלאב הוטל בגין אותה יחידת נופש בתאריכים בהן לכאורה הזמינה התובעת את הנופש. משכך חיובה של התובעת בגין ימים אלו מהווה עשיית עושר ולא במשפט ואין לתת לכך יד.

משכך ולאור כל האמור לעיל, הנתבעת תשיב לתובעת את הסכום שגבתה בצירוף הוצאות משפט בסכום של 500 ₪.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום.