תמיר ואח' נ' אוחיון ואח'

בפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לרכבי הצדדים. למען הנוחות יכונו הצדדים על-פי מעמדם בתביעה העיקרית.

לטענת התובע ביקש לצאת מתחנת דלק, אלא שבשל מיכלית דלק תקועה נסע רוורס לאורך הכביש ממנו נכנסים לתחנת התידלוק – וזאת בניגוד לכיוון הנסיעה – והנתבעת אותה עת יצאה מחנייה בניצב אל הכביש ופגעה ברכבו בחלק האחורי השמאלי. יציאתה היתה מהירה מבלי לוודא כי הדרך פנויה. מכאן לטענתו אחריותה של הנתבעת לתאונה.

מנגד, טוענת הנתבעת שהתובע נסע רוורס באותו כביש ותוך כדי יציאתה מחנייה בצורה איטית וזהירה, פגע התובע ברכב בפינה אחורית ימנית. מכאן לטענתה אחריות התובע לתאונה.

המחלוקת היא באשר לאחריות לתאונה.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

התובע אישר בעדותו כי לא יכול היה לצאת מתחנת הדלק בדרך המיועדת לכך ולכן בחר לנסוע לאחור (ברוורס) וזאת בניגוד לכיוון התנועה.

עיון בתמונה ממקום התאונה שצולמה בסמוך לאחריה (נ/3), מעלה כי הנתבע נסע לאחור קרוב למכוניות החונות מצד שמאל של הדרך – חניות בניצב.

באופן נסיעתו זה – לאחור, בניגוד לכיוון התנועה ובסמוך למכוניות החונות – יצר התובע למעשה סיכון.

אין מחלוקת שהנתבעת חנתה בניצב למדרכה עם הפנים למדרכה. אין גם מחלוקת כי אותו כביש הוא דרך חד סטרית וכי התובע נסע בניגוד לכיוון התנועה.