כהן נ' מי מיקרון בע"מ ואח'

בפני תביעה כספית במסגרתה טען התובע כי הנתבעות הוליכו אותו שולל בכך, שביום 1.12.15 שעה שהגיע לביתו טכנאי הנתבעת כדי לתקן תקלה שנתגלתה במכשיר ביתי לסינון מים אשר רכש התובע ביום 25.8.14 לרבות ביטוח אחזקה תלת שנתי תמורת סך של – 4,644. (להלן "המכשיר הראשון", "העסקה הראשונה" בהתאמה), הצליח זה לשכנעו, "שהמכשיר הראשון" כבר ישן ומחיר תיקון התקלה בו יהיה כמחצית משוויו (זאת על אף הביטוח שחל עליו במסגרת העסקה הראשונה ואשר נוסף לו תוקף מכוח פס"ד שניתן בתיק ת"ק 40510-11-14 בימ"ש לתביעות קטנות בכפ"ס), לרכוש מערכת לטיהור מים (מערכת אוסמוזה) וכן מיני בר שומר שבת, הוא המכשיר החדש (להלן "המכשיר השני") לרבות שירות ביטוח תלת-שנתי עבורו תמורת סך של – 4,644 ₪ (להלן "העסקה השנייה"). התובע ציין כי שילם את תמורת המכשיר השני באשראי לאחר שהוחתם על מסמכים שונים, שנבצר ממנו, מפאת גילו הקשיש ומצב בריאותו, לעמוד על תוכנם. הוסיף התובע וטען כי נציג הנתבעות פעל בניגוד למוסכם בין בת התובע, אליה התקשר התובע שעה שנציג הנתבעות היה בביתו, ושיחתו הטלפונית של טכנאי הנתבעות עמה, בה הבטיח שלא ימשיך במסע השיווק והשכנוע של אביה, התובע, לרכוש ממנו את המכשיר השני – דבר שנציג הנתבעות לא קיים כלל.

התובע טען עוד כי טרם חלפה שעה ממועד כריתת העסקה השנייה, נוכח הוא לגלות שהמכשיר השני לא פועל כלל. הוא התקשר לבתו וביקש התערבותה לביטול העסקה השנייה. הבת שלחה בתאריך 3.12.15 באמצעות פקס ובאמצעות רשות הדואר את פניית התובע לביטול העסקה השנייה, קיבלה את אישור עובדת נתבעת 1, בשם ריקי, לקבלת מכתב ביטול העסקה אלא שהנתבעות לא ביטלו את העסקה השנייה ואף שהעסקה השנייה נועדה "לבוא בנעליה" של העסקה הראשונה ולהפקיע אותה, לא עשו כן הנתבעות, והמשיכו לגבות מהתובע כפל תשלום בעבור שתי עסקאות – העסקה הראשונה והעסקה השנייה, זאת בחסות זהותה של חברת "צלול" המהווה אישיות משפטית נפרדת, שהתובע לא ידע עליה דבר במעמד ביצוע העסקה השניה ורק נחשף לקיומה עם קבלת תדפיס חברת האשראי (נספח 8), זאת בניגוד לחובה החלה על הנתבעות בהתאם לסעיף 2(א)(7) לחוק הגנת הצרכן.

התובע עתר בתביעתו לביטול העסקה הראשונה ולביטול העסקה השנייה, לרבות ביטול חיוביו העתידיים בגינן ולחיוב הנתבעות בהשבת מלוא התמורה היחסית לגבי 2 העסקאות על פי הפירוט הבא:

בגין העסקה הראשונה בהשבת הסך של-2,580 ₪ ובגין העסקה השנייה בהשבת הסך של – 4,644 ₪ ובסה"כ השבת סך של – 7,224 ₪.

בנוסף, ביקש לחייב את הנתבעות לשלם לו סך של – 2,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו וכן בפיצוי לדוגמא ללא הוכחת נזק בסך של – 5000 ₪ והכל בצירוף ריבית, הוצאות משפט והפרשי הצמדה כדין.

הנתבעות עתרו בהגנתן לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדן בציינן כי פעלו ללא כל דופי, תוך מתן שירות מקצועי מלא והולם. הוסיפו הנתבעות וטענו כי ביום 25.8.14 התקשרו הצדדים בהסכם, הוא העסקה הראשונה לרכישת מכשיר ביתי לסינון מים לרבות כיסוי ביטוח עבורו לתקופה של 36 חודשים בעלות כוללת בסך של – 4,644 ₪ (להלן "המכשיר הראשון") . לקראת סוף חודש נובמבר 2015, (קרי למעלה משנה ממועד רכישת המכשיר הראשון) , יצר התובע קשר עם נציג נתבעת 1 בטענה שקיימת תקלה במכשיר הראשון. בתיאום עם התובע, הגיע לבית התובע ביום 1.12.15 נציג הנתבעות לתיקון התקלה. במהלך בדיקת המכשיר הראשון, החל התובע להתעניין ברכישת מערכת סינון תת כיורי (להלן "מערכת אוסמוזה") וכן במיני בר שומר שבת. נציג הנתבעות, שהוא טכנאי במקצועו, נתן לתובע הצעת מחיר לרכישת מערכת האוסמוזה ומכשיר מיני בר שומר שבת לרבות ביטוח עבורם תוך שהדגיש בפניו כי הביטוח הישן שחל בעסקה הראשונה ימשיך לחול גם עבור המיני בר החדש, אם יחליט התובע לרכשו. הוסיפו הנתבעות וטענו כי התובע שקל ההצעה ובאותו מעמד, ביום 1.12.15 התקשרו הצדדים בהסכם נוסף בו רכש התובע מערכת אוסמוזה לרבות ביטוחה וכן מכשיר מיני בר שומר שבת (להלן "המכשיר השני") בעלות כוללת בסך של – 4,644 ₪. (להלן "העסקה השנייה").

התובע חתם על כל המסמכים הנדרשים ושילם באשראי עבור העסקה השנייה.

ביום 3.12.15, פנה התובע לנתבעת 1 בטענה שמכשיר המיני בר החדש תקול ולכן מבקש הוא לבטל את העסקה. באותו יום הגיע טכנאי הנתבעת לבית התובע, ביצע בדיקה במערכת המיני בר ומצא כי התובע נגע בהגדרות "שומר שבת" ועל כן מכשיר המיני בר לא עבד כסדרו.

טכנאי הנתבעת 1 נתן לתובע הסבר נוסף לתפעול המכשיר השני לרבות השימוש בהגדרת שומר השבת, התובע הביע שביעות רצון מההסבר שניתן לו ומהרכישה וחזר בו מבקשתו לביטול העסקה.

משכך, טענו הנתבעות כי כל טענות התובע כלפי הנתבעות משוללות יסוד ונועדו אך ורק על מנת לבטל את שתי עסקאות הרכישה שנעשו על ידו. הנתבעות עתרו לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדן, תוך חיובו בהוצאות.

בעדותו בבית המשפט ציין התובע, אהרון כהן, את הדברים הבאים:

"הייתה לי תקלה במכשיר ביתי לסינון מים שקניתי מהנתבעים. מאז שקניתי את המכשיר עברה פחות משנה. אני הגשתי כבר פעם תביעה לבית משפט בקשר למכשיר הזה. התביעה הוגשה בתיק ת"ק 40510-11-14, בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא. התביעה הקודמת שלי הייתה בגלל הצבע של המכשיר, שלא הביאו לי את המכשיר. ניתן פסק דין באותו תיק. היה הסכם פשרה בין הצדדים. פסק הדין הוא מיום 2.4.15. אני מגיש אותו לביהמ"ש. מוגש ומסומן ת/1. באותו מכשיר לגבי ניתן פסק הדין ב – 2.4.15, הייתה לי תקלה. הזמנתי טכנאי מהנתבעת. הוא בא והסתכל. הוא אמר שהמכשיר מושבת לגמרי. שאלתי אותו למה, והוא אמר שזה כי העירייה מכניסה מים לא טובים. אמרתי לו שיש מסננים למכשיר. הוא אמר שהמכשיר מושבת, שאי אפשר לתקן אותו. אני אמרתי שהם ייקחו את המכשיר ויתקנו אותו. הוא אמר שאי אפשר. הוא הציע לי שהוא יחליף לי את המכשיר במכשיר חדש. אני יודע שיש בטופס של הנתבעים תנאי כזה, שאם במכשיר יש תקלה ומחליפים לי למכשיר חדש, אני צריך לשלם רק 50% מהעלות של המכשיר החדש, אז אני השתכנעתי לרכוש מכשיר חדש ועשיתי הסכם לקנות מכשיר חדש. אני השתכנעתי כי בפסק הדין שניתן ב – 2.4.15 בפשרה, הנתבעת שילמה לי 1,500 ₪, אז חשבתי שיש לי ביד 1,500 ₪ ועוד 50% הנחה במחיר של המכשיר החדש, אז בסה"כ אני אכסה את הוצאות רכישת המכשיר החדש. הם אמור שמכשיר חדש עולה 4,000 ומשהו ₪. אני חשבתי שאני צריך לשלם פחות מ – 4,000 ומשהו ₪. החתימו אותי באותו מעמד על 4,644 ₪ שזה המחיר של המכשיר החדש, והמשיכו לחייב אותי גם על החוב שהיה לי ברכישת המכשיר הישן, וגם הורידו לי את אותו סכום בסך של 4,644 ₪ על המכשיר החדש, כך שהמשכתי לשלם עבור שני מכשירים, ולא קיבלתי 50% הנחה על המכשיר החדש כי שילמתי עבור המכשיר הישן 4,644 ₪, וגם עבור המכשיר החדש חייבו אותי בסך של 4,644 ₪. אני חתמתי על 36 תשלומים עבור המכשיר החדש, והם חייבו אותי על 18 תשלומים. זה אותו מצב שעשו לי בעסקה הראשונה. אחר כך הם תיקנו את עצמם ל – 36 תשלומים בעסקה הראשונה. בעסקה השנייה לא עשו את זה. נשאר 18 תשלומים, ולכן התשלומים הם יותר גבוהים ממה שאני יכול. אני התקשרתי לבת שלי, והיא שאלה אותי איך נכנסתי שוב לעסקה חדשה. היא אמרה לי לבטל את העסקה ושלחה מכתב לבטל את העסקה השנייה. אני מחכה. שני המכשירים אצלי בבית, גם הישן וגם החדש. אני אמרתי לנתבעים שייקחו את המכשיר הישן ויתנו לי 50% עבור המכשיר החדש, והם לא הסכימו. הייתה לי בעיה במכשיר החדש שהוא לא חימם. בא אליי טכנאי. אמרתי לו שאני לא רוצה את המכשיר, ואז הוא אמר לי שתפקידו רק לתקן ולא לקחת. אז נמשך כל העניין. אני משתמש במכשיר החדש, וכל הזמן הוא לא מחמם טוב. נכון שטכנאי תיקן לי את החימום, אבל בכל זאת זה לא מספיק חם. כל פעם יורד החום, ואני צריך ללחוץ על הכפתור כדי שזה יחמם יותר. זה לא יציב".

בחקירתו הנגדית לשאלה: "אני טכנאי אצל הנתבעת. אני הייתי אצלך בבית". השיב: "אני לא זוכר,עכשיו אני נזכר שאתה באמת היית אצלי בבית. נכון שגם נתתי לך עוגיות". לשאלה: "נכון ששלוש שעות הייתי אצלך, ואתה התקשרת לבן שלך לאשר את העסקה על רכישת המכשיר החדש, וגם כיבדת אותי בעוגיות, והבן שלך אמר לך לאשר את העסקה?" השיב: "לא נכון. לא התקשרתי לבן שלי". לשאלה: "אתה אמרת לי שאתה רוצה את המיני בר הישן לתת לבן שלך שהוא בצבא". השיב: "נכון, אני אמרתי את זה שאם המכשיר הישן יתוקן ויעבוד, אתן אותו מתנה לבן שלי. אם זה יעבוד על מים קרים רק, אז הבן שלי ייקח את זה לצבא". לשאלה: "נכון שנתתי לך עוד שני מסננים מתנה?" השיב: "נכון".