רוחנה נ' נ. רהיטים בשיווק ישיר בע"מ

התובע טוען שקנה מספר פריטי ריהוט מהנתבעת ושילם עבורם סה"כ 18,000 ₪ בצירוף 1,000 ₪ נוספים בעבור הובלה.

למחרת ביקש התובע לבטל את העסקה, נדרש לשלם בשל כך חמישית מסכום העסקה כתנאי לביטולה (על פי מה שהתחייב בהסכם) ולבסוף שוכנע שלא לבטל את העסקה.

באמצע חודש מאי 2017 קיבל התובע את המוצרים לביתו והוא טוען שהפריטים לא תאמו את ההזמנה.

בין הצדדים התנהל בהמשך דין ודברים ומשא ומתן בקשר לתיקון התקלות.

בשלב מסוים הודה התובע בכך, שלבד מפריטי "הסלון" שעלותם במסגרת העסקה הייתה 6,900 ₪, אין לו טענות לפריטים האחרים.

התובע דרש אז שהנתבעת תיקח ממנו את פריטי הסלון ותשיב לו את תמורתם.

בדיון עצמו דרש התובע לבטל את העסקה כולה, אך לא נימק מדוע זכאי הוא לבטל את העסקה בקשר לפריטים שלגביהם הודה שהשביעו את רצונו.

הנתבעת טענה להגנתה, שהתובע "ניפח" בעיות קלות בהזמנה ודרש פיצוי מופרז.

היא טענה שהסכימה לדרישות התובע בהליך של גישור, לרבות החלפת פריטי הסלון בפריטים חדשים מאותו דגם וצבע, בעוד התובע דרש להחליף את הצבע.

גם לזאת הסכימה הנתבעת, בתנאי שבמידה והתובע יבחר בד יקר יותר, ישלם על כך עד 600 ₪ נוספים ולא למעלה מכך, אך לכך סירב התובע.