לנדאו נ' מכנס

התובע, שהוא משווק של פירות קפואים, שכר מחסן מאת הנתבע לצורך אחסנת מקררים המשמשים לקירור מוצריו.

אין מחלוקת שהנתבע שהוא בעלים של המחסן, ביקש לפנות פסולת ברזל מאותו מחסן ולצורך כך הזמין פועלים. ביום 29/6/16 ניתק אחד הפועלים את המקרר של הנתבע מהחשמל, ככל הנראה לצורך עבודתו ולא חיבר אותו מחדש. התובע גילה הדבר רק בבוקר שלמחרת והפירות שהיו במקרר הפשירו.

בנסיבות אלה הגיש התובע תביעה לפיצוי בגין הסחורה שהתקלקלה בשווי מוערך של כ- 4,500 ₪ ופיצוי בגין עגמת נפש.

הנתבע אישר כי פועלים שהזמין לצורך פינוי הברזל הגיעו למחסן, הגם שטען שלא ידע שהגיעו במועד הספציפי. הנתבע אישר שלא היו צריכים לנתק את המקררים מהחשמל וכי מאחר שלא ידע שאותו פועל עשה כן, לא חשב לבדוק אם המקררים נותקו מהחשמל.

לעניין גובה הנזק טען הנתבע שמשהודיע לו התובע על המקרה הגיע למחסן והמקררים היו מחוברים לחשמל ולא כל הסחורה הופשרה. בנסיבות אלה טוען כי הנזק לו טוען התובע מופרז. הנתבע הדגיש כי לאורך כל ההתקשרות עם התובע הבהיר לו שהוא אינו אחראי על הסחורה המאוחסנת במחסן.

המחלוקת היא אם יש להטיל על הנתבע אחריות לנזק שנגרם לסחורה של התובע; ומה גובה הפיצוי לו זכאי התובע.

על פי הוראות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

אין מחלוקת שפועלים מטעמו של הנתבע עבדו במחסן ביום המקרה וניתקו את המקררים מזרם החשמל.

לא הוכחשה גירסת התובע (עמ' 1, ש' 17) שההסכם בין הצדדים כלל גם ביקורים תכופים של הנתבע במחסן – פעמיים ביום לגירסת התובע – לצורך בדיקת תקינות התיפעול השוטף של המחסן. הנתבע עצמו מכיר באחריותו לבדיקת תקינות התיפעול במחסן שהרי טען בכתב ההגנה שהוא נוהג לבקר במחסנים מספר פעמים ביום ואף העיד כי שאל את הפועל שלו אם הכל בסדר במחסן בסיום העבודה (עמ' 1, ש' 25) ואף אישר למעשה שלא בדק בעצמו את תקינות תיפעול המחסן מאחר שלא סבר שהפועל מטעמו ינתק את המקררים מהחשמל (עמ' 1, ש' 26).