ת"ק 50652-12-13 לביא ואח' נ' סוירם ניהול עסקים בע"מ ואח'

לפניי תביעה ותביעה שכנגד בקשר עם הסכם ליווי עסקי, שנחתם בין הצדדים בחודש דצמבר 2012 (שני הצדדים צירפו את ההסכם לכתבי הטענות, והוא אינו נושא תאריך).

לפי ההסכם יינתן ע"י הנתבעת ליווי עסקי, הכולל מרכיבים רבים, המפורטים בהסכם, כאשר התובעים התייחסו במיוחד ל"לידים", כלומר הפניות ללקוחות פוטנציאליים, והנתבעת שמה דגש על פגישות יעוץ, משלוח תכנים, פניות מדלת לדלת, גיוס סוכן מכירות ועוד.

התובעים מלינים על כך שהנתבעת לא סיפקה להם 40 "לידים" בחודש, כפי שהתחייבה בהסכם (בידי התובעים הסכם מקורי, ובו נכתבה ההערה בעט בהיר, שכמעט אינו נראה בצילומים, אך ניתן לראות בצילומי ההסכם בכתבי הטענות כי כתוב דבר מה בשורה העשירית בפרטי פעולות מח' שיווק ומכירות). התובעים טוענים באופן כללי כי התחייבו לשלם את התשלום החודשי בסך כ-4,000 ₪ רק בתנאי שתהיה גדלה בהכנסות, אך זו לא הגיעה, ואף ההכנסות ירדו.

הנתבעת טוענת כי ביצעה את ההסכם ועשתה פעולות רבות, כי ה"לידים" אינם הדבר היחיד, וכי התובעים לא מילאו אחר חלקם בהסכם, לא ביצעו את המשימות שהוטלו עליהם ובמיוחד לא שכרו סוכן ולא ביצעו פעילות מדלת אל דלת, ובכך הכשילו את הצלחת ההתקשרות.

אין חולק כי הצדדים החלו לפעול על פי ההסכם, לשביעות רצון התובעים, וזאת כעולה מההתכתבות הענפה בדואר אלקטרוני שצירפו שני הצדדים.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים וקראתי את כתבי הטענות המפורטים מטעמם, אני מוצאת כי התובעים חשים שלא קיבלו את התמורה, שהובטחה בחוזה, והיתה משמעותית עבורם – ה"לידים". התובעים צירפו לכתב התביעה את רשימת הלידים שקיבלו מהנתבעת ביום 9/2/13 בסה"כ 18 לידים (נשלחו 19 ואחד הסיר עצמו). הנתבעת לא הכחישה את הטענה, אלא את ההתחייבות למינימום לידי בחודש. למרות שהתייצבה לדיון בהרכב של שלושה נציגים, הסוכן, שהחתים את התובעים על ההסכם לא התייצב (פרוטוקול, עמ' 4, שורות 12-19). הנתבעת לא הציגה רשימת לידים אחרת או נוספת, ומאחר הטענה הינה טענה מהותית בכתב התביעה, לא מצאתי לנכון לאפשר לנתבעת להגיש את הרשימה לאחר הדיון.

לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים אני מוצאת כי התובעים היו זכאים לבטל את ההסכם, טרם תום תקופת המינימום, כפי שעשו ביום 6/3/13, אך אינם זכאים להחזר עבור החודשיים הראשונים (ינואר ופברואר 2013) ששולמו, ושבהם עבדו הצדדים בשיתוף פעולה ללא טענות מצד התובעים. הוכח גם כי נוצרו לתובעים הכנסות חודשיות כתוצאה מההתקשרות, בסכום העולה על סכום התשלום החודשי (ללא שההתנייה בתשלום הוכחה). טענת התובעים הועלתה לראשונה רק לאחר שנכשל גיוס סוכן המכירות ונכשלה העבודה מדלת אל דלת ע"י אחד מהתובעים. יש ממש בטענת הנתבעת לפיה הימנעות התובעים מלבצע את המשימות הסבירות, שהוטלו עליהם בייעוץ, תרמה לאי הצלחת שיתוף הפעולה בהיקף המצופה.

אני דוחה את תביעת התובעים לנזק עקיף של 1,000 ₪ בגין תשלום צ'ק בסך 4,095 ₪. המדובר בסכומים מופרזים, שאין להם בסיס ולא קשר סיבתי. אני דוחה גם את התביעה לעוגמת נפש, שכאמור נגרמה, ככל שנגרמה לתובעים, גם עקב אי עמידתם במשימות נשוא הסכם הליווי. כמו כן הנתבעת ספגה נזק כלכלי מביטול ההסכם טרם זמנו, והוא משתווה לעוגמת הנפש לתובעים.

אני דוחה את התביעה שכנגד. לאחר שהתובעים שילמו עבור חודשיים של פעילות הנתבעת, וטענו לראשונה ביום 6/3/13 כי אי עמידת הנתבעת בהתחייבות למספר "לידים" מזערי, היא המכשילה לדעתם את ההסכם, הרי שנותק הקשר העסקי, והנתבעת לא נתנה עוד תמורה עבור ההסכם.