ת"ק 50542-05-14 פרץ נ' בע"מ

בפני מונחת בקשת הנתבעת למחיקת התביעה על הסף בגין מעשה בית דין – היינו – בגין כך שמדובר בהתדיינות חוזרת בין אותם צדדים בעניין שכבר הוכרע.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה וכן בכל המסמכים בהליך זה וכן בכל המסמכים בהליך הנוסף 43818-09-13 (להלן: "התביעה הקודמת"), מצאתי לנכון לקבל את הבקשה ולהורות על דחיית התביעה ולהלן יובאו נימוקי.

כללי

1. על הרציונאל הטמון בכלל בדבר "מעשה בית דין", על שני ענפיו (השתק עילה והשתק פלוגתא) עמד כבוד השופט י. עמית בע"א 2634/09, רוטנברג נ' אלגו השקייה בע"מ (2011):

   "... מעשה בית דין הוא כלל שיפוטי הגיוני ומעשי שנועד למנוע התדיינויות חוזרות בין הצדדים והטרדת בעל הדין שכנגד ולמנוע מעמסה מיותרת על בתי המשפט. ... "מעשה בית דין" מסתעף לשתי דוקטרינות עיקריות: השתק פלוגתא המונע מהצדדים לשוב ולהעלות טענה עובדתית שהוכרעה במשפט הראשון ביניהם, והשתק עילה היוצר מחסום בפני בעלי דין לשוב ולהתדיין באותו עניין שהייתה לגביו הכרעה שיפוטית. ..

   ... השתק עילה, כשמו כן הוא, משתיק בעל דין לשוב ולהעלות טענות בעילות משפטיות שהוכרעו בערכאה קודמת. שלא כהשתק פלוגתא, אין נפקא מינה אם פסק הדין מבוסס על ממצא חיובי או שלילי ודי להוכיח כי פסק הדין ניתן על ידי בעל סמכות לפסוק בתביעה, כי פסק הדין סופי ומוחלט, כי ההכרעה ניתנה לגופו של עניין וכי העילות בשני ההליכים זהות...".

    

    

2. מבחן "זהות העילה" לצורך הכלל בדבר "מעשה בית דין" רחב הוא. כאמור ב-ע"א 1650/00, זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון (2003):".... אמת המבחן לשאלה אם קימת זהות עילות בין שתי תובענות איננה בבחינה פרטנית של שני כתבי התביעה זה מול זה, אלא בבחינה רחבה יותר של השאלה האם מדובר בשתי התדיינויות באותו ענין עצמו, ומקום שהתובע יכול היה לרכז את כל העובדות ואת כל הטענות - ואלה שבתובענה החדשה בכלל זה - במסגרת ההתדיינות הראשונה, תיחשבנה שתי התובענות כבעלות עילות זהות. ...העיקרון יחול גם אם שתי התביעות מבוססות על עילה זהה ביסודה אפילו אם בתביעה מאוחרת יותר נכללו פרטים ומרכיבים שלא פורטו בתביעה הקודמת...".

   מן הכלל אל הפרט

3. בתביעה שבפני אשר הוגשה ביום 27.5.14 טוען התובע כי שכר מכונת צילום מהנתבעת כמפורט בהסכם שנערך ביום 7.9.06. כאשר במחצית הראשונה של שנת 2011 אירעו תקלות של נייר תקוע עליהן לא הצליחו טכנאי הנתבעת להתגבר. התובע ביטל את הוראת הקבע של דמי שכירת המכונה. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת האם לפי הסכם השכירות תועבר הבעלות במכונה בתום השכירות לתובע או תיוותר בידי הנתבעת. מכל מקום הצדדים הסכימו ביניהם כי הנתבעת תמכור את המכונה לתובע תמורת תשלום סך של 3,000 ₪. התובע טוען כי הסכמה זו כללה את הסכמת הנתבעת כי החלק הפגום שמשבית את המכונה יוחלף – כלומר, כי המכירה תתבצע בכפוף לכך שהמכונה תימסר לתובע כשהיא תקינה. התובע שילם את אותם 3,000 ₪ עליהם סוכם. התובע פנה לנתבעת שתתקן את המכונה – אך המכונה לא תוקנה. בתאריך 31.1.12 כתב מכתב בו דרש את קיום הסיכום לפיו המכונה צריכה להיות תקינה. בנסיבות אלו עתר התובע לבית המשפט על מנת שיקבע שחוזה המכר בטל שכן הממכר סובל מאי התאמה יסודית ולפיכך יש להשיב לו את כל הכספים שהוציא בגין הממכר הפגום וכן הוצאות נוספות.

4. הנזקים שנגרמו לתובע לטענתו – פיצוי בגין הדפסות חוץ בסך 750 ₪; פיצוי בגין אובדן זמן בחיפוש פתרונות הדפסה ובטלפונים שביצע בסך 5,000 ₪; החזר התשלום ששילם עבור המכונה בסך 3,000 ₪; עוגמת נפש 5,000 ₪.

5. התביעה הקודמת הוגשה בתאריך 29.9.13. בעלי הדין בתביעה הקודמת זהים לבעלי הדין בתביעה שבפני.