ת"ק 50539-11-14 כ' ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ.

רקע

עניינה של תביעה זו בעתירה לפיצוי כספי מכח פוליסה לביטוח תאונות אישיות לתלמידים.

התובע, קטין יליד 1998, סובל מפיגור ושיתוק מוחי ולפיכך הוגשה התביעה באמצעות אביו המשמש כאפוטרופוסו הטבעי (להלן: "האב"). במועד הרלבנטי לתביעה, היה התובע תלמיד בבית ספר "*****" בכפר ****** והנתבעת היא חברת הביטוח אשר ביטחה את תלמידי בית הספר, לרבות התובע, בפוליסה לביטוח תאונות אישיות לתלמידים (להלן: "הפוליסה").

אין חולק על כך שבתאריך 23.10.14 בשעות הערב המוקדמות (18:45) הובא התובע אל בית החולים "הלל יפה" בחדרה ובבדיקתו נמצא אצלו שבר בעצם הבריח.

טענות הצדדים

בכתב התביעה טוען האב כי בתאריך 23.10.12 נפל התובע בנסיבות שאינן ידועות לו, אך ככל הנראה בעת שהותו בבית הספר, נפגע בכתפו ואובחן כמי שסובל משבר בעצם הבריח. לטענתו, לא עלה בידו לברר את נסיבות התאונה הואיל והתובע, הסובל כאמור מפיגור, לא מדבר ואינו משתף פעולה ופניותיו אל בית הספר בעניין זה, העלו חרס.

את עתירתו לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בסך 8,352 ₪, מסביר האב בתקופת "אי הכושר" בגין הנכות הזמנית בה היה התובע נתון כתוצאה מן הפגיעה, החל מיום 24.10.12 ועד ליום 22.1.12 ולפי חישוב פיצוי בסך של 96 ₪ x 93 ימים, בניכוי 6 הימים הראשונים. לתמיכת טענותיו צירף האב לכתב התביעה מסמכים רפואיים ואישורים בדבר היעדרות התובע מבית הספר.

הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה וטוענת כי מדובר באירוע שאינו מכוסה בפוליסה, שכן נסיבותיו לא נתבררו ומשכך לא הוכח כי מדובר ב"אירוע תאונתי אשר נגרם מגורם חיצוני, גלוי ובלתי צפוי" כנדרש על פי הפוליסה. לחילופין טוענת הנתבעת כי הפוליסה מכסה "נכות זמנית" בתנאי שלנפגע תהיה נכות זמנית במשך 21 ימים רצופים לפחות ומאחר שלא הוכח כי התובע נעדר מבית הספר במשך 21 ימים רצופים, אזי אין הוא זכאי לפיצוי. בעניין זה מפנה הנתבעת לקיומם של שני אישורים שונים, מתאריכים שונים, בדבר תקופת היעדרותו של התובע מבית הספר בתקופה הרלבנטית לתביעה.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את עדות האב ועיינתי בראיות שהונחו בפני, לרבות מסמכי הפוליסה שצורפו על ידי הצדדים לאחר הדיון שהתקיים בפני ביום 19.2.15, מסקנתי היא כי דין התביעה להידחות, ואלה הם נימוקי:

• תיאור האב בדבר הנסיבות בהן הסתבר לו כי התובע סובל מן הפגיעה לא היה עקבי ואף עמד בסתירה לדברים שנאמרו על ידי האם התובע בבית החולים:

  בעוד שבטופס בתביעה (תאונות אישיות תלמידים) שהוגש על ידו, כתב האב: "אספתי את הבן שלי מבי"ס ובערב התחיל לבכות מכאבים..." ובתצהיר מיום 10.9.13 חזר על גרסה זו וטען: "... בתאריך 23.10.12 הסעתי בני חזרה מביה"ס.. ולאחר מספר שעות קרוב לשעות הערב התחיל הילד לבכות מכאבים חזקים בכתף שמאל...", באישור חדר המיון שצורף לכתב התביעה, מיום 23.10.12 בשעה 18:45, נכתב כי: "לדברי אמו- מתלונן על כאבים בכתף שמאל מהבוקר".

  בעדותו בבית המשפט חזר התובע ואמר: "לא יודע מה קרה, בבוקר הוא היה בריא ולא היה כלום, כשהחזרתי אותו הביתה הוא בכה מאוד, חשבתי שזה עקיצה או משהו, נפיחות בכתף שלו...". לשאלתי כיצד אם כן מסביר הוא את הדברים שאמרה אמו של התובע בבית החולים, השיב: "מהשעה 11:00 הוא בכה בבית הספר. ככה נאמר לי בטלפון שהוא בוכה, למה בוכה, לא יודע. אמרה לי המורה שלו, היא התקשרה אלינו הביתה.. לא יודע את שמה של המורה, זה היה בשנת 2012".

  בעדותו בבית המשפט, כמו גם בתצהירו, תלה האב את האשמה לקרות התאונה עצמה ולהיעדר הפרטים אודותיה בצוות בית הספר, באמרו: "הנני מצהיר כי להערכתי בני נפגע בבית הספר וצוות בית הספר אינו משתף פעולה איך קרתה התאונה" ( סעיף 7 לתצהיר) וכן: "הלכתי לבית הספר, שאלתי וביררתי כדי להבין את האמת, היא (המורה – ר.מ.ס) אמרה לי אני לא אגיד לך בשום פנים ואופן איפה נפל ואיפה זה" (עמ' 2 לפרוטוקול ש' 28-29).