אסולין ואח' נ' דרך צדיקים

לפני בקשת המבקשים לעיון חוזר בהחלטה מיום 19/9/17, המורה על העברת הדיון לבית המשפט לתביעות קטנות במחוז ירושלים, בהעדר תגובת המבקשות.

לטענת המבקשות, הגיבו בכתב על הבקשה להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית והתגובה אף נסרקה . עוד ציינו המבקשות כי מיעוץ משפט שיקבלו, קיימת פסיקה כי אם בוצעה עסקה באמצעות האינטרנט זכותו של הלקוח לבקש את שמיעת הדיון בכל מקום בארץ.

בנוסף ציינה אחת המבקשות כי היא מטפלת בבעלה חולה ולכן יקשה עליה להגיע לירושלים.

לבקשה לעיון חוזר צורפה תגובת המבקשות.

מעיון בתיק עולה כי ביום 25/7/17 הוגשה תגובה מטעם המבקשות, ובאותו יום ניתנה החלטה על פיה האמור אינו מתייחס לבקשה לעניין חוסר סמכות מקומית ולכן ניתנה למבקשות את האפשרות להשלים את תגובתן לעניין זה. ביום 19/9/17, ומשלא הושלמה התגובה על פי ההחלטה, ניתנה החלטה המורה על העברת הדיון מחוסר סמכות מקומית.

מעיון בבקשה זו של המבקשות, עולה כי כפי הנראה, שני העמודים הראשונים של התגובה מיום 25/7/17 לא נסרקו. משני הדפים החסרים, שצורפו כעת, לא ניתן ללמוד כי המבקשות התייחסו עניינית לטענה בדבר חוסר סמכות מקומית ולא ניתן כל נימוק מדוע יש לשמוע את התיק בבית המשפט בקריות, מלבד העובדה כי הדבר נוח למבקשות.

המבקשות טענו כי צרפו תכתובות בין הצדדים, אלו לא צורפו גם הפעם , כמו גם לתגובה מיום 25/7/17.

הטענה היחידה המתייחסת לעניין הסמכות המקומית הוגשה רק לבקשה לעיון חוזר ושם צוין כי ההתקשרות בוצעה באמצעות האינטרנט. לא צורף כל תיעוד לכך, כמו גם לכתב התביעה. לכתב התביעה אמנם צורפו הזמנות הרכישה, אולם לא ניתן ללמוד מהן כי אלו אכן בוצעו באמצעות האינטרנט.

תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 קובעת כי-

2.תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין; ואלה הם: