ת"ק 50410-05-14 קרדוניס ואח' נ' הרשטיק ואח'

לפניי תביעה על סך של 4,275 ש"ח שעילתה נזק שנגרם לרכבם של התובעים כתוצאה מתאונת דרכים.

1.בכתב התביעה נטען כי ביום 28.11.2013 נהג התובע ברכב של אשתו ברחוב רוקח בתל אביב; פנה מתחנת הדלק הסמוכה לגני התערוכה ימינה כדי להשתלב בדרך, לאחר שעצר ווידא שהיא פנויה. כשסיים את הפנייה ימינה והתיישר, המשיך קמעה בנסיעה איטית בנתיב הימני. לפתע הגיח רכבה של הנתבעת 1 כשהוא נוסע במהירות העולה על המותר, החליק בסללום, סטה מהמסלול האמצעי לתוך המסלול הימני ופגע בחבטה עצומה בכנף השמאלית קדמית של רכבו. מחמת החבטה נשבר הפנס הקדמי ונתלש פח החזית עם הגריל הקדמי של הרכב. רכב הנתבעת נפגע בכנף האחורית-ימנית. נטען כי הנתבעת לא הציגה מסמכי זיהוי ומסרה מספר טלפון שגוי.

2.הנתבעות – הנהגת ברכב הפוגע וחברת הליסינג שהיא בעליו – גרסו בכתב הגנתן כי רכב התובעים לא ציית לתמרור עצור שבתחנת הדלק בעל שפנה ימינה, נכנס לצומת בלא שנתן זכות קדימה לרכבן וגרם לתאונה. לא נטען מעבר לכך דבר באשר למיקומו של רכב הנתבעת, למהירות נסיעתו ולנתיב שבו נסע. בעדותה לפניי טענה הנתבעת 1 כי יצאה מרמזור, נסעה במהירות סבירה ביותר, וכשהגיעה לפתח היציאה מתחנת הדלק, רכבו של התובע "העיף" את רכבה. הרכב שלה סטה הצדה וחזר חזרה לנתיב. לדבריה היא נסעה בנתיב הימני ביותר, ובגלל שלא הייתה במהירות גבוהה, הייתה לה שליטה בהגה. היא לא עצרה מיד, אלא חיפשה היכן ביכולתה לעצור בלא להפריע לתנועה. לכן עצרה כמה עשרות מטרים לאחר מכן.

3.לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, צפיתי בזירת האירוע בהסכמתם באמצעות תכנת "גוגל מפות", ולאחר שהדגימו את אופן קרות האירוע לשיטתם באמצעות דגמי מכוניות, מצאתי שדין התביעה להתקבל. התובע הגיש לעיוני תצלומים של מיקום הרכב בעת קרות התאונה. מתצלומים אלה עולה כי רכבו של התובע השלים את הפנייה, השתלב לתוך הנתיב הימני והתיישר. נראה לי כי פרק הזמן הדרוש לשם כך אפשר לתובע לפנות בלא להפריע לתנועה, ועל כן הפגיעה נגרמה כתוצאה ממהירות מופרזת של רכב הנתבעת. יתר על כן, הנתבעת העידה כי רכבו של התובע פגע ברכבה בעת שנסעה בנתיב הימני. מיקומו של רכב התובע בעת קרות התאונה אינו מתיישב עם גרסה זו, שכן אם רכבה של הנתבעת היה נוסע בנתיב הימני, מיקום התאונה היה צריך להיות שונה. הואיל ורכבה של הנתבעת נפגע בצדו האחורי-הימני לאחר שרכב התובע סיים להשתלב בנתיב, גרסתו של התובע שלפיה רכב הנתבעת עקף אותו משמאל, חתך אותו ופגע בו – הגיונית יותר. לבסוף, בטופס ההודעה שמסרה הנתבעת 1 לנתבעת 2 תוארה התאונה כדלקמן: "בפנייה שמאלה רכב צד ג' לא עצר בעצור ונכנס בי בצד ימין". תיאור זה נמסר בטלפון, שכן הוא נכתב על ידי מנהל שליטה ובקרה בנתבעת 2 ולא על ידי הנתבעת 1 עצמה. בעדותה אישרה הנתבעת 1 כי לא ביצעה כל פנייה שמאלה ומדובר בטעות. סיכומו של דבר: בעוד שהתובע הציג גרסה סדורה לאופן קרות האירוע, הן בכתב התביעה הן בעדותו לפניי ותמך את גרסתו בתצלומים, הנתבעת 1 לא סיפקה גרסה של ממש לאופן קרות האירוע, וניסיונה להדגימו באמצעות דגמי מכוניות לא התיישב עם מוקדי הנזק ביחס למיקום רכבו של התובע לאחר הפגיעה. אשר על כן מצאתי כי התובע עמד בנטל להוכיח את גרסתו לאופן קרות התאונה ואת אחריותה של הנתבעת לנזק שנגרם לרכבו.

4.אשר לפיצוי – ראיתי לפסוק לתובעים את עלות תיקון הרכב כאמור בחוות דעת השמאי מטעמם, שלא נסתרה, בסך של 3,550 ש"ח, וכן את שכר טרחת השמאי בסך של 350 ש"ח. לסכומים אלה יתוספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (27.5.2014) ועד התשלום בפועל. כמו כן יישאו הנתבעות בהוצאות התובעים בסך של 400 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"ט בשבט התשע"ה, 8 בפברואר 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: